|
מול חלון, פתוח.
נזיר רוחני, עמד לו.
|
האור משתנה,
האוויר מתחזה,
|
כן זו אותה הלוליטה
המדים גדולים מידי
הפרפר שבעורקיה מפרפר למוות
התאטרון גווע
|
אל תחלוץ את סנדלי בעדינות ,
אל תניח את רגלי על ספת הסטן.
|
קץ הילדות בדרך מעוגלת
אל הפנים ומחוץ לדלת.
|
בוקר. היא הקיצה משינה עמוקה אל תוך ימי חלום המליניום.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
זאת שאמרה שהיא
מוצצת יותר טוב
משלי...
אז ניסיתי אותה
אתמול... היא
לא!
חבר של החבר של
שלי |
|