צרו קשר
 היוצרים
 הפורומים
 יצירתכם
 תביא יוצר
 תביא משהו

"היתה לי תחושה כזו", היא תאמר, "שאם רק אעז להתקרב אליו, זו
תהיה הפעם האחרונה שנדבר או נפגש".

ביום שתבין, תזרח השמש בעיר שלנו. צל כחלחל יכסה את הרחוב שלך
ורק קרן שמש טורדנית תחדור מבעד לשלבי תריס ששכחת לסגור. קרן
שמש שתעיר אותך, מכוסה בשמיכת פוך, אפילו שכבר כמעט קיץ.

"לשוט בירקון? מה עובר עליך?" "סתם. פתאום בא לי".
אף פעם לא שטתי בירקון. אולי פעם כשהייתי קטנה. אבל פתאום זה
ישתלט עלי. רצון חזק, כזה שחייבים למלא. בסוף אסע לירקון לבד.

היינו צוחקים כמו זוג ילדים, ובלילה, אחרי שהייתי מזמין את
החושך לחדר השינה, היתה נשכבת לידי ומלטפת אותי בקצות האצבעות,
הופכת את העור שלי לשדה קרב. נוגעת לא נוגעת, פוסחת על איזורים
של אהבה אחרת. ואני שכבתי, עצמתי עיניים והתמסרתי לה. ובראש
שלי ראיתי אותה עלי

אתה תאהב אותי בידיים בדיוק כמו אז. אח"כ תכסה אותי בשמיכה שאף
פעם לא הספיקה לשניים, אולי מתוך כוונה, כי גם אתה לא מספיק
לשניים.

נרדמנו
על המזרון שפרשת בסלון
חושך שקט כיסה אותנו
כי קודם אהבנו
עם הפסקול על הזוג המוזר

בצנצנת קטנה
היא אוספת זכרונות.
רגעים מתוקים
או אולי אשליות?

"טעמת את זה פעם"?, אני שואלת בציניות
"את האמת - לא" היא עונה בכנות,
"אבל יש לי חברה שמתה על זה.
לארוז לך או שתאכלי את זה פה?"

אל תכעס אם אתן לך
לא יותר מחיוך.
אל תרצה יותר.
אל תכעס אם אתן לך,
לשלם אחרי המשקה הראשון.
לא אבקש יותר.

נגן לי פסנתרן צעיר
שלא נרמס מכוחה של עיר
בעיניים בוהקות של תום
מחק את העצב משפתיים בצבע אדום
ידייך, בד צלילים אורגות
לעיניים לחות, עורגות

הלילה שכבתי לבדי
והכנתי עבורך מסלול לטיול בגופי
סימנתי כל גבעה ועמק
וחורש סבוך
בהם יטיילו אצבעות ידייך

בוקר זוהר
אחרי לילה סוער
אני מחייכת
גם אתה מחייך
שנינו יודעים שעוד מעט תלך.

את גדולה וחזקה,
ואני אורח לא קרוי
אני לא ממש רצוי.
ובכל זאת,
ישבתי כאן כמה רגעים,
החלפתי שמש יומיומית בצל.

רוצה איתך משהו אסור
בחדר שקוף אבל סגור.
לנקות את השולחן בטירוף
ולחכות לרגע הקילוף.

בית קפה מסוגנן בקווים נקיים של אדום ולבן. והיא יושבת שם מול
כוס קפה ריקה וצלחת עם פירורים. מעשנת סיגריה במקום שמותר.
מסתכלת על האנשים שסביבה, מנסה להעביר את הזמן.

היא עמדה שם על הבמה, בעיניים מאופרות כל כך, מלאות ברק. לבושה
כולה שחור ורק פס דק, חושף בשר בין מכנס לחולצה, שלח בך
צמרמורות של תשוקה.

ערב טוב קהל נפלא,
ברוכים הבאים.
איך שכולכם מתוחים,
לא לא אין צורך גברת,
וגם לא אתה אדוני,
אין צורך לדאוג או להקים צעקות.
מיד אני מקריא את המספרים
להם כולכם מחכים:

פתאום הבינה שמה שביקשה הגיע כל כך מהר.
כמו מלצר שמגיע עם המנה שהזמנת, עוד לפני שהספקת לעשן חצי
סיגריה - מעצבן בחריצות שלו.
והיא ניסתה לחפש סיבות לפסול ולנטרל את הכח הזה שמשתלט.
לא רוצה אילוף. רק שכולם - השמיים, הכוכבים, האנשים, הבפנים
והבחוץ - כולם

לפחד יש צורה. הוא נראה כמו סכין או כמו מסרגה חדה. והוא חודר
ומחורר כל איבר בגוף. לא פוסח על אף נקודה. והוא צועק. משפיל
אותך. טוחן עד לעפר דק. לוחש באוזניים את הדברים הנוראים מכל.