[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








פה נמצא מה שאתם מחפשים
->http://ruviw1.tripod.com/HTMLS/DPOEMS.htm

500 שירי מ וות
"מוות מוות מוות מוות"

"ספר הקינות של רובי"

קינה נ'  שיר-אבל, הספד פיוטי על מת או על חרבן
וצרה.



ליצור יצירה ולאחר שהיא עשויה להכיר בה שהיא גרועה
- זו אחת הטרגדיות הגדולות ביותר של הנפש. היא גדולה
בעיקר כאשר אתה מזהה שזו היצירה הטובה ביותר שיכולת
ליצור. ואולם לדעת מראש, כאשר אתה ניגש לכתוב יצירה,
שהיא חייבת להיות בלתי מושלמת ופגומה; לכתוב אותה
ובה בשעה לראות שהיא בלתי מושלמת ופגומה - זהו שיא
העינוי וההשפלה של הרוח. לא רק ביחס לשירים שאני
כותב אני חש שהם אינם מספקים אותי, יתרה מכך, אני
יודע שהשירים שאני מתעתד לכתוב לא יספקו אותי גם הם.
אני יודע זאת הן באופן פילוסופי והן בבשר, מכוח
ראייה אפלה וגלדיולית.[..]

כבר כילד כתבתי שירים. בימים ההם כתבתי שירים גרועים
מאוד, אך סברתי שהם מושלמים. לעולם לא אשוב עוד לחוש
את ההנאה הכוזבת שביצירת יצירה מושלמת. מה שאני כותב
היום טוב לאין ערוך. טוב אפילו ממה שהטובים ביותר
היו מסוגלים לכתוב
. אך הוא נחות באופן אינסופי ממה
שאני חש, אינני יודע מדוע, שהייתי יכול - או אולי
שהייתי חייב - לכתוב.[..]


פרננדו פסואה/ ספר האי-נחת

במקור השירים היו ממוספרים, ללא כותרת (מ"שיר מספר
1" עד "שיר מספר 500")


ISN'T HE A CUTIE ?
http://stage.co.il/Authors/YosefAlzuz




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אזרחי רומא הנכבדים!
הרשו לי. להכריז בזאת.
על פתיחת משחקי ה-אולימ-פי-יאדה!
אני שמח, גאה, נרגש, נפעם ומפרפר למוות!!!!

אמנות זה דבר כל כך טוב
זה גורם לך להיות שמח כשכולם עצובים ועצוב כשכולם שמחים,
ונושק לרקיע כשכולם את אפם תוחבים עמוק-עמוק ארצה-ארצה.
אמנות זה כמו אישה -
זה גורם לך להרגיש כל כך חלש,
רק בהבדל אחד -
אתה יכול ליהנות מזה גם מבלי לזיין את זה.

אני: אני רוצה ללכת לשחק כדורגל
אלוהים: אתה לא יכול
אני: למה?
אלוהים: כי עוד נשאר דבר אחד או שניים לעשות
אני: וזה לא סובל דיחוי?
אלוהים: המוות, המוות סובל דיחוי?
אני: אני מבין

זוגיות
אני צריך למצוא לי איזו אלה נורדית,
וללמד אותה מהי גדולה ראובן-ויטנברגית,
ואנחנו נחיה יחד בפיורד,
בביקתה מוקפת מים ודשא,
וכל בוקר היא תעיר אותי,
בקריאות "רובי-חמודי",
ואני לא אדע עוד מכאוב וזעם,
ואני לא אדע עוד דבר,
ולעולם לא נקיים יחסי מין,

מסעות
אני רוצה שיהיו תוכניות טלויזיה שיראו אנשים מאוננים
(ושבסוף התוכנית המאוננים ימותו)
ותהיה סיבה לאוננות שלהם:
זה יהיה בגלל שאין להם חברות.
ולא יהיו להם חברות בגלל שחברות אוהבות אנשים אחרים ולא אותם
וכשהם רואים ברחוב אנשים עם חברות

אוטוביוגרפיה
ביום שקברו אותי
כולם הלכו לישון מוקדם
וקמו מוקדם

הם קברו אותי עם הנץ החמה ויותר לא באו לפקוד קיברי
ואני חשבתי: "הו טוב, נראה שגורלם של המתים לא שפר עליהם."

והתולעות והרימים השיבו: "לא לא. זו הנחה מכלילה. רק גורלך לא
שפר עליך. כל השאר זוכים לביקור

סופני
יימתק העשב שבפיך - רוזן המוות העירה הגיע
הסוסים רתם לעגלה ומיהר-מיהר לכאן בחופזה
מוטט הוא עליי מיתה ממארת - מיתה אהובה!

סופני
החופש להעלב
החופש להיפגע
פגיעה סופנית - ללא מרפא
ללא מרפא
הסוף יפה, אני מקווה
הסוף יפה
החופש לקמול

סופני
רוחו של רובי ביקשה מרובי לתת לה לבטא רגש,
חירות אבודה שזמן כה רב ייחלה להיות חופשיה,
וכשהצוהר אך לרגע קט נפתח נחפזה להימלט מבית כלאה,
לי את אילונה פאהטרו גרמה לאהוב אהבה עזה וזכה,

סופני
כשישבתי בספריה של האוניברסיטה העברית, בהר הצופים, בקומה 5,
התהלכה בין השולחנות בחורה בלונדה שרצתה לשאול אותי שאלות
"בנושא זוגיות" והיא הזכירה לי את אילונה, כי הייתה נורא דומה
לה.

הכל
הכל
הכל
הכל
אני רוצה הכל
הכל סבל
הסבל הוא הכל

המממממממ
לא, ממש לא נראה לי
הממממממממ
בדידות
כן
בדידות ברמה הגבוהה ביותר אפילו
הממממממממ
קירות
הממממממממממ
בעצם אפילו זה לא
גם לא קירות
ריק מוחלט
הממממממ
בדידות ברמה הגבוהה ביותר,
הממממממ..... מוות? המממממממממ........ מוות

אימה
הנצחי - הוא לא חבר שלי, הוא לא חבר שלך, הוא חבר של כל מי שלא
מכיר אותי - אנשים זרים שלא רוצים להיות חברים שלי, בריות
שוטות שלא מודות שהן מאוננות, אנשים כפריים שאין להם חלקת אדמה
לטפח וגם אינם מגדלים יבולים

הפחד המיתולוגי של רובי מתבוסה לא מוצדקת
החשש האינפנטילי של רובי מניצחון לא צפוי

סופני
בערב יום שישי לנערת הכפר הפגיש הגורל
גבר חלומות שהיה למקור אומללות
ריטש הבשר החי והצורח עד שמפאת השכרות צנח ונם

זכרונות
לא היה איכפת לי, לא היה איכפת לי כלל
את האנושות לא לשלול כלל אלא להלל
את החיים לשבח כמתת האל
וגם אם הדניות לא ישפיעו חסדיהן
גם אז לא היה לי איכפת

אימה
מה חרד אני כי כל אותם רגעים של דומיה מעיקה בציפיה להארה
יידמו בעיני אהובתי לקץ מילותיי

טוב
תנו לי להסביר משהו
אני צריך שכולם יישבו קרוב אליי
אתם יושבים קרוב?
יופי
אז תקשיבו טוב טוב
מה שאני רוצה להגיד זה ככה:
אתן כולכן זונות ואני מאחל לכן מוות מייסר ואיטי רווי ייסורי
תופת

מיתולוגיה
אני עוד מעט יוצא ליער לבדוד
מי ייתן ולא ארחיק נדוד
בטרם אחלוף לקיום מלא הוד

מקאברי
כל פעם שאני שומע ברדיו שמישהו מת נהיה לי חם בלב.
אני חושב: עוד לא אפסה תקוותנו, הנה קרבה ובאה תקומת עמנו!
ולא משנה אם זה חייל שמת בלבנון מידידות-יתר שגילה אמ16- של
חבר
או מלך קונגו שמת בקינשסה משימוש-יתר בויאגרה שקיבל ממלך
טנזניה
או קשיש שגז רעיל קטלו

כמה שתשנאו אותי - אני שונא יותר
אני יודע די הרבה על עסקי שנאה/איבה/טינה/רצון למות
האמינו לי, אחים!
אני יודע הרבה ולא רק בתיאוריה.
אני יודע גם איך לשנוא יותר טוב - ממש במציאות הממשית!
אין אף אחד שמבין בזה יותר ממני, אין אף אחד.
אין אף אחד.
אתם שומעי

אוטוביוגרפיה
התעמרות פורטונה בך
זו דרכה של האלה מוזה
לזקקה לאמנות גדולה

לא יכול להיות שאי-פעם משהו טוב יקרה.
רק רע צופן העתיד
רע איום ונורא
רע שנפש נקרעת מבפנים במגע עמו
רע שלא טוב לחיות איתו,
רע שאין מה לעשות איתו,
רע שלא טוב למות איתו - אבל מוטב.

לא לא
לעולם לא לעולם לא לעולם לא
לא לעשות דבר שיכול לגרום למישהו לומר
"זה ראוי לקומפלימנטים מהזן המשובח ביותר"
לא לא לא
לעולם לעולם לא
לא לעשות דבר שיכול לגרום למישהו לומר
"את קיומך הצדקת בעצם היצירה"
לא לעשות דבר; אפסות תנועה בלתי מזעזעת

מישהי שנראית כמו דבי הארי עלתה לאוטובוס. ברקע משמיעים
בלונדי. אני מרגיש כמו בסבנטיז, אטומיק! "אטומיק" מהרדיו בוקע.

לנהוג כאילו עוד לא התקבלה ההחלטה.

זכרונות
מקרה מצער, אניטה.
מקרה מצער
מדוע נמשכה אליי?
מדוע נמשכת אליי, אניטה?
עצם היותי
ביולי, 1998 שנים אחרי מות ישו, ליד הסבאן-אילוואן בקופנהאגן

דבר שלא נקנה בכוח הרצון
אלא מכוח ההוויה גרידא

שילוב מנצח של רצונות
אבל אחד מהם לא שלי

מיתולוגיה
מרמידות טובות שלי, מרמידות מלטפות אותי. הו, כן - זה טוב.
מתחת לים הכל טוב, מתחת לים הכל רטוב!
ענגו אותי מרמידות שלי, עשו שאני אצעק.. תעשו שאני אצעק: הו,
זאוס. הו, זאוס! עשו שאני אצעק ואזעק ואצרח ואזעק ואצעק
ואצרח.
נראידות, בואו. עזורנה לאחיות שלכן!
ענ

מתים אנו בהמונינו ולאיש לא איכפת
לא חגים מעל ראשינו מסוקים שמפילים עלינו קופסאות טונה
בתי התמחוי לא פותחים שעריהם בפנינו
קלינטון לא מעשן דרך איבר מיננו
אנחנו פשוט גוועים לנו לאיטנו

מקאברי
אוזיריס שוקל הלב
ומוצא שהלב איננו

סופני
את המעגן של קופנהאגן. הספינות עטורות תרני הנחושת, הסיפון
המוזהב, הירכתיים משובצות אבני הברקת. מכאן יוצאות מעבורות
למאלמו העיר השכנה. הגשר עולה ושריקות עליזות נשמעות. שריקות
של דנים טובי-לב (יושבי קבע של בתי הקפה והמסעדות הפזורות
לאורך השדרה הסמוכה הנלבבת)

קשה להגיד לא למיטה.
המיטה היא כל מה שאני רוצה ולא מקבל,
המיטה היא התענוג המפוקפק והאסור,
שאף אחד לא יודע שהוא כזה
ולכן אף אחד לא יכול להגיד לי להגיד לא למיטה.
ולמות בה זה כל כך כיף
כי זה כמו למות בלי שאלוהים יודע

אירוטיקה
ראיתי אותה כשעלתה לאוטובוס
היא חייכה לנהג
והחיוך לא נמוג כשהבחינה בי
היא התיישבה לא רחוק ממני
מימיני, אבל לא במושב לידי
המעבר הפריד ביננו, החלון שיקפה וקירב ביננו
אני שלחתי מבט "אני רוצה סקס"
והיא החזירה מבט "אני מתה לדפיקה"


רובי פאסיבי מידי. בקרוב יעיפו את רובי מהאוניברסיטה. רובי
מרגיש רע מאוד עם עצמו. רע מאוד.

מיתולוגיה
ארכב על גל לתהום הנשיה
ארכב על נחשול אירודיפלי לתהום השיכחה
ארכב על גחוני ההירופסומי למעבה האדמה
לא אדע דבר לא אדע דבר לא אדע דבר
רק דבר שלא מזיק לתבואה
שלא מטריד את הסביבה
דבר שהרמס היה שמח לבשר לי
דבר שאת'נה היתה בעוזה משיגה בשבילי

שדות נורדיות= ילדות סקנדינביות
זיון שכל שנותר הוא למות לאחריו= זיון שדות נורדיות
למען שאיפה זו אכחיד שאיפתי למות= שאיפות סוטות מאריכות
ימיחיים

שותת דם לבי
והדם ניתז אל-תוך שורות אלה
מתיז דם לבי
אני אוחזו בידי והדם אינו מפסיק
קולח דם לבי
אני מניחו למראשות ראשי
מפרפר לבי
אני משליכו מעבר לחלון
דומם לבי
אני מרגיש: בקרוב אני מת

אגדה
הקיר לא שביר, הקיר לא שביר, הקיר לא שביר


לרשימת יצירות השירה החדשות
12 בדצמבר יומולדת שלי
12 בדצמבר: אני, לתלות את, עצמי

שירה עתיקה
שכל הארצי שואף לכליה ודינו אבדון,
ושתאוות הבשר לשווא הנפש מייסרת,
ושדה הקרב שוצף נהרות של דם של גופות מרוטשות
כי בקרב הזה רק להפסיד ניתן -
וזה גם הדבר היחיד שמותר לעשות.

שירה עתיקה
קורקבנים מקרקרים
בגרוגרות של חתולים
שמחר הכלב שלי יגרגר בגרונו

הומור
"אופנטליג פוקה"
לא יודע מה זה אומר
אבל זה בטח משהו טוב

אבא פעם טען שאני כותב יותר מידי.
אז מה לעשות? לרצוח אותו?
לא.
לכתוב כמה שיותר!
הרים של פסולת
בלולה בשמן סולת
אוקינוסים של מידמנת יחמורים
שוצפי ברווזנים כעורים
כן, אבא:
כל מילה שתיכתב מעכשו
תהא הנקמה המתוקה מכל

אבא שנא אותי
אני שונא אותי
אני כל כך שונא אותי עד שאני רוצה למות

אגרוף קמוץ
גם כשאין אותו במי להטיח
אגרוף קמוץ כדי להרחיק אהובות פוטנציאליות

אהבה אילמת
זעקה אילמת שמחלחלת פנימה
חולפת על פני ביצות ואגמים
וסופה מוות.
תשוקה חבויה,
היא תשוקה מתה.

אני לא צריך דבר.
אוהבים אוהבים חולשות אנושיות
אוהבים אוהבים חולשות אנושיות
חולשות שלי מטאפיסיות לגמרי
חולשות שלי מטאפיסיות לגמרי
אהבה זה דבר מיותר.

מינימליסטי
המוות הוא האורגזמה הנעימה
ביותר?

שירה עתיקה

גן עדן
אושר שמימי
הנאה צרופה
עונג מתוק או אסור
מזה כל זה?
כל מה שאני לא מכיר, כל מה שאני לא מכיר
כל מה שגורם למי שכן מכיר לראות בי נחות
אבל לא! אני לא!
אני יוצא החוצה ואני רואה את האור
והאור הוא החושך

אני צריך לחיות בטבע עם אריות ונמרים אציליים
ולא עם בריות שוטות שצלמן שדוף ומלא תבן
אני צריך שחמה יוקדת תקיצני ונחילי נמלים ירבצו על גביני
ולא שקול תרועת ההמון המכחיד כל הטוב והיקר ילווה נשמתי לאבדון

איום ונורא שורר בכל
איום ונורא שורר בכל
איום ונורא שורר בכל
איום ונורא שורר בכל

מוות של ישו לא גדול משלי
מוות של ישו לא גדול משלי
מוות של ישו לא גדול משלי
מוות של ישו לא גדול משלי

איזה כיף לי!
מחר יהיה לי מה לקרוא.
אז מה אם לא הכל כל כך מושלם.
אז מה אם צער של אתמול לא התפוגג.
אז מה אם כל יום אני רוצה למות יותר ויותר.
אז מה אם מעולם לא היה לי פחות ומעולם לא רציתי יותר.
איזה כיף לי, מחר יהיה לי מה לקרוא.
ואני אחשוב:
הממממממ..

איך אני רוצה למות.
1) להיצלות ברותחין או
2) להידרס בכביש ו
3) להיות גוויה מתה לשם שינוי או
4) להמשיך לחיות או
5) להתקשר שוב לאילונה פאהטרו

איך אני רוצה למות.
אז ככה:
זה צריך להיות איטי ומייגע
זה צריך להיות הרואי ואפרורי
זה צריך להיות מהר,
זה צריך להיות עכשיו.

אהבה
בין הדמדומים שוטטתי בדד וקמלתי כליל עם רדת הליל
במכתביי: בשרי דימם מילים, פי דימם הברות ולבי דימם משפטים
אמרתי לה שאני אוהב אותה ושהיא הכי נפלאה
אילונה פאהטרו אבדה לי וגם מעולם לא הייתה

אין לי ספק שאת ראויה.
ראויה לטוב ביותר אפילו.
ראויה להיות אובייקט מיני שלי אפילו.
ראויה להיות שוכנת קבע במיטתי אפילו.
ראויה להיות שכנתי אפילו.
הו, אפילו אחד יותר מידי..

אין למי לחכות
אין מי שיחכה לי
הטלפון לא מצלצל
אין למי לצלצל
איש לא מבקר
אין את מי לבקר

אם תקבע איתי פגישה -
לא אגיע. בזאת אני בטוח.

אני מת

בעצם

לא לא

הבדידות המושלמת ביותר
הרבה יותר מושלמת מזו של המוות

אינני חש בכאב, אינני חש ביגון
אבל אני יודע

ארוטי
היד האחת רושמת בשצף קצף,
השניה מגששת מטה-מטה.
מתחת לשולחן,
מתחת למכנסי הזמש השחורים הצמודים,
מתחת לתחתוני התחרה האדומים הרפויים,
ננעצת האצבע בחריץ הבשר -
מבטה הנעוץ בי הנערץ
הוא הסיבה ללחלוחית כוסה.

הומור
אישה גדולה, אישה ענוגה
אישה שלי - קאליסטה פלוקהארט
קראתי בעיתון שאנשים שאיתם את יוצאת משבשים לך את השם;
ארורים אנשים אלה, שהלא כיצד ייתכן הדבר?
והלא שם זה כה רך ונוגה!
קאליסטה פלוקהארט, קאליסטה פלוקהארט.
שם יפה מזה אין אפילו לנפטון או לפוסידון

אלוהים
אלוהים אוהב אותי ואני אוהב אותו
אלוהים אוהב אותי כשאני אוהב אותו
אני ואלוהים אוהבים זה את זה
כשאותנו אף אחד לא אוהב

קינה
אל תגידו בגת, אל תבשרו בחוצות אשקלון.

יחסים
אם את לא אוהבת אותי
אז תגידי לי מה בדיוק את לא אוהבת בי
כדי שיהיה לי ברור-ברור מאוד-מאוד -
בדרגת הברירות הגבוהה ביותר,
שהמוות הוא ידידי הטוב ביותר.

אם היו לי גלולות רעל
שיבטיחו לי מוות בטוח
הייתי מת עוד פעם
ועוד פעם
ועוד פעם
הייתי בולע הרבה גלולות
את כל הגלולות הייתי בולע
וזה היה כזה כיף בטח

אם הייתי פוגש את עצמי ברחוב הייתי רוצח אותי
אבל לפני זה הייתי מוודא שעודני מתועב
והייתי עושה זאת כך: הייתי מבקש ממני לומר דבר-מה צודק

מקבר
אם לא תעזבי אותי אז אני אעזוב אותי
אני אעשה זאת כך: פשוט-אמות-לי
כך שכדאי לך לשקול היטב-היטב
לפני שאת נשארת איתי רגע נוסף
קים ווילד אוהבת אותי - בזה אני בטוח
נראה לי שאני לא-כל-כך-אצטער אם יותר אותך לא אראה
העם הצרפתי אוהב אותי - בזה אני בטוח

גורל
אם משהו קורה כמו שצריך שיקרה
אז זה לא טוב
זה סימן שהכל צפוי ואין טעם לחיות
זה גם סימן שמשהו לא בסדר פה -
שמישהו יפסיק את זה!
כי זה לא אמיתי
כי הרי רק דברים בלתי-רצויים קורים בעולם שלי
קטסטרופות, אסונות תעופה יבשתיים
אי-הבנות שסופן טרגדיה

ארספואטיקה
זוהי אמנות מכוערת, ככל אמנות.

יחסים
אנא אלוהים
עשה שרק בחזיונות גדולה אטבול בהוני,
עשה שדבר לא יעמוד ביני ובין מלכות השמיים
ואנא אלוהים - עשה שהכל יהא כטוב בעיניך.

אני, אני ממש לא יודע מה לחשוב
אני, אני נדמה לי שכעת זה כבר ממש הסוף
אני, אני ממש כמו פרנק סינטרה היום
אני, אני חושב שרק למות זה טוב

אני, אני ממש לא יודע מה לחשוב
אני, אני נדמה לי שכעת זה כבר ממש הסוף

מקבר
אני, למות, היום
אני, למות, מגיל 3
לא לא לא לא
לחיות זה לא טוב

אני, למות, היום.
אני, למות, מגיל 3.

אני 3 דברים:
1) מנוול
2) כלב
3) אפס

מינימליסטי
אני זוכר
איך
אילונה
פאהטרו
הגישה
לי
תנ"ך
בכנסיה

אני.............
אני............
איך לומר.............
המממממ.................
למות
אני ממש רוצה למות, כן.
הממ........
כן - זה מה שאני רוצה:
למות

אנטי-רוך
אנטי-זעם
אנטי-בכי

פואמה
חוטא, בשל חטא היופי.
חוטא, בשל חטא האמת.
חוטא, בשל חטא הטוהר.
חוטא, בשל חטא החסד.
חוטא, בשל חטא השגב.
חוטא, בשל עצם היותי.

אני בדיכאון כל היום.
אני בדיכאון כשאני קם בבוקר,
אני בדיכאון כשאני הולך לישון.
אני בדיכאון כי אני כותב שירים?
אני כותב שירים דפוקים כי אני בדיכאון

בלדה
אני בוכה על מותי בטרם עת
אני אבל על אובדני הפתאומי
אני מקונן על חסרוני הצפוי
אני בקרוב מת,
אני בקרוב מת;
כמה טוב לי!
כמה טוב לי לחשוב -
שבקרוב אני מת.

אני בוכה על מותי בטרם עת.
אני אבל על אובדני הפתאומי.
אני מקונן על חסרוני הצפוי.
ואני אומר
"אולי אם היה מנסה עוד קצת היה מגיע למשהו"
והתולעים ישיבו
"הוא היה ביסודו אדם טוב"
והרימות יהנהנו בהסכמה

אני ואפסי עוד
"אני ואפסי" - לא עוד
אני סוחר במשחקים מכורים מראש
אבל זה לא חוכמה כי זה ידוע לי מראש
אני חושף את ערוותה של הלבנה
ורק שתדעו - ערוותה נורא-מחרמנת!
(כמו כל ערווה בעצם)
אני מציע לשמש לעבוד ברחוב החלונות האדומים -
יש לה גוף טוב!

אורבן לג'נד
אני חי בניגוד לרצוני
אני דומם בניגוד לרצוני
אני לא עושה מה שאני רוצה
אני לא עושה מה שמישהו אחר רוצה
אחים ואחיות האמינו לי:
אין לי שמץ של מושג איזה כוח עומד מאחורי פעולות שלי!
ממש-ממש לא...
נראה לי שתמה שליחותי

אני חי רק כשאני כותב
אני חי רק כשאני כותב
אני חי רק כשאני כותב
אני חי רק כשאני כותב
אני חי רק כשאני כותב
אני חי רק כשאני כותב
אני חי רק כשאני כותב
אני חי רק כשאני כואב

אני חש את מותי הקרב
הנה זה ממש מגיע
אני חש כיצד קצות האצבעות מרטיטות על צווארי
נראה לי שתמה עונת הייסורים
נראה לי שבקרוב אשוב לביתי

אני יכול להבין את אלה ששונאים אותי, באמת שאני יכול
אני יצור מתועב - פשוט כך
ומי שתאהב אותי תהיה מוכרחה להיות שנואה עלי -
זה ידוע לי כבר די מזמן בעצם
ועוד אני יודע שדבר יחיד שאני יכול לשאוף אליו זה למות

אני יצור מקולל
ונוס קיללה אותי
הרה קיללה אותי

שירה עתיקה
רומנטיקה זה טוב רק בשביל הרומאים והגרמנים
אף אחד לא הרג אותם ובכל זאת הם מתים
למה הם מתים למה הם מתים למה הם
מתים

אני כבר לא איש חורף.
מה הטעם בגשם הזה,
מה הטעם ברטיבות החמימה הזו?

ארספואטיקה
אני כבר היום נמצא במצב
שאני יכול בלב שלם לומר לעצמי
שהאפלתי הלוך והאפל והחוורתי הלוך והחוור
כל מה שנעשה לפניי
כל מה שיעשה לאחריי
ולא עשיתי זאת אך ורק ע"י יצירת מבני משפט מפוארים
אלא בעיקר ע"י התגרות זבת-דם בנחשלות הקיום
החוץ-ראובן-ויטנברגי

אני כל כך עייף מלהתעייף
לחוש שוב ושוב את חרון אפה של הדת המזוויעה מכל,
ד ת ם ש ל ה א נ ש י ם ש ל א מ א מ י נ י ם ב א ל ו ה י ם

אני כל כך שונא את עצמי
אני רוצה:
1) לטבוח את עצמי
2) לשרוף את עצמי
3) לקבור את עצמי

גיהנום
אני כל כך שונא את עצמי
אני רוצה למות בקרוב - אבל ממש בקרוב
הדוקטור הרוסי מהקן בקומת המרתף צדק
אין לי חברה ולכן אני פסיכי.
אין לי מושג איך להתנהג.
אני פסיכי - אני פשוט פסיכי
ולהשיבני למוטב רק שר המוות יכול
לא סקס, לא סמים ואפילו לא רוקנ'רול

הגות
אני כל כך שונא את עצמי שאני רוצה למות
אני כל כך אוהב את עצמי שאני רוצה למות
אני כל כך חושק בי שאני רוצה את כולי לעצמי
אני כל כך דוחה אותי שאני רוצה שייקחו אותי
אני כל כך הייתי רוצה שיקרה משהו
אני כל כך הייתי רוצה שיקרה כלום

אני כל כך שונא את עצמי שאני רוצה למות.
הם לא מבינים שפילוסופיה צריכה להיות כמו אורגזמה של בחורות
רצף
של
אינסוף
התעלויות
מטאפיסיות
רצף
של
אינסוף
התעלויות

אני לא טוב,
אני רע.
אני חסר ישע
אך יש בידי להרע
אני לא מושך בחוטים
אך אני יותר טוב מאלוהים
אני אוהב את וולפגנג פון גיתה
אך אינני אלא וולפגנג פון שמטה
כי:
מעולם לא היה אדם
כה קרוב
וכה רחוק
להשיג הכל
ולא להשיג דבר

אני לא מאמין
אני לא מאמין למי שלא אומר שאני:
מכוער, לא-אינטלגנט, מרושע
זכותי לא להאמין לאנשים האלה
ואני לא מאמין להם

אני לא נראה לי שאני הולך להצליח פה -
זה בכלל לא המשטח המועדף עליי
ממש
ממש
לא

אני לא פוחד מהטוב או מהרע
אלא ממה שהוא לא טוב ולא רע
הכי-טוב-שאי-פעם-היה זה הלא-טוב
הכי-רע-שאי-פעם-היה זה הלא-רע
טוב למות, רע לחיות
טוב לחיות, רע למות

אני לפעמים רושם כלמיני דברים בפינקס שלי.
דברים שמסבים לי עונג רב.
דברים שעוזרים לי לחשוב שלא הכל לשווא.
אני לפעמים רושם כלמיני דברים.
אני לא יודע מה אני יעשה כשהפינקס לא יהיה עוד לב של הלוח.
יהיה לי קל יותר למות - זה בטוח.

אני מאוהב
באין-אונים

אני מבקש מכולם לשבת על הרצפה. ולא לגעת בכלום.
אני לא רוצה שיגידו אחרי זה ששברנו משהו.
או שאחרי שיצאנו יתברר שמשהו חסר.
כל מה שאני רוצה זה שהספינה שלי כבר תחזור לקחת אותי (נו
מתי?),
ואני יודע די בביטחון ששם כבר לכל תהיה משמעות ביתית יותר,
חמימה יותר,

אני מדמיין עצמי רוצח אותי;
קוטם אפי המכוער במשיכת יד מהירה
נועץ הסכין לתוך לחיי הפחוסה
תולש האוזניים בחוט דנטלי, מנקרות האצבעות עיניים מדממות
מכה הקיר בראשי ללא רחם
אני מאבד ההכרה
אני רומס אותי ברגליי
מקפץ בעליזות על פדחתי המתקרחת
הדם עוד איננו ק

אני ממליץ לאישה אטרקטיבית לא לצאת מהבית.
אני יודע מה-זה גברים!
לגברים אין כלום להציע (גברים רק מחפשים זיון)
ובשבילה למצוא גבר שראוי-לה זה כמו שאמר קנט
"מי שטעם פעם טעם ביקורת, יתעב לעולם כל מיני פטפוט דוגמאטי,
שהיה מסתפק בהם תחילה באין-ברירה, לפי שתבו

ארספואטיקה
פרצופי שיטנה בולעים אותי מכל עבר
לשונות ערלות בחיך דביק מתגלגלות בלוע בולע בלע בולע בלע
כל יום אני מאבד איבר ועוד איבר
דומני שהמוות מפתני בלחישה "בוא אליי, בוא, ילדי היקר!"

אני פאסה מזמן
אני מת מזמן!
לא אטרקטיבי כל כך
לא לא לא
אטרקטיבי כמו:
גוויה סחורה.
גופי מעלה ניחוחות ריקבון מתמשך.
אני גבינה שוויצרית שעבר זמנה.
אני יעקב נאמן.

אני קם בבוקר והלילה קם איתי,
אני קם בבוקר וחושכות עיניי.
אני קם בבוקר והמוות קם יחד איתי ופעימותיו אומרות לי:
תמות כבר יא מזדיין - למה אתה לא מת??
ל-מ-ה א-ת-ה ל-א מ-ת
תמות כבר/למה אתה לא מת
שירה מזדיינת, די להיום

גן עדן
אני רוצה כל הבחורות יעזבו את החברים שלהן ויהיו איתי לנצח
אני רוצה כל הנשים יעזבו את הבעלים שלהן ויהיו שלי לתמיד
אני רוצה בחורות יעקבו אחריי כל היום
אני רוצה בחורות יאוננו בגללי כל הלילה

אני רוצה למות היום,
אני רוצה למות שלשום,
אני רוצה למות עוד מתמול שלשום.
אני רוצה למות ולא בחלום,
אני רוצה למות ולא בחלום,
אני רוצה למות ולא לחלום,
אני רוצה למות ולא פתאום.
אני לא רוצה למות בחול,
אני רוצה למות בשלג!

אני רוצה להתאהב (בטירוף) במישהי ואז למות
ואני רוצה שיהיה לה מאוד ברור
(בדרגת הברירות הגבוהה ביותר)
שזה מה שאני מתכוון לעשות
ברגע הראשון שנפגש
והיא תדע את זה מבלי שאומר מילה

אני רוצה שאודי אולמרט ינצח
ושכל השמאלנים יפסידו.
ושבכלל בכל העיריות ינצחו אנשי ימין -
כי רק הימין טוב לנו.

אני רוצה שכולם ימותו.
אני רוצה שהשרת יעקב ימות,
אני רוצה שהמורה של כיתה ה', שושנה הלוי - אני רוצה שהיא תמות
כבר עכשיו,
אני רוצה שכל הילדים של התיכון ימותו ובייחוד אורי שוויד,
אני רוצה שהחייל הדרוזי שאמר "ידרכו עליך אם תהיה שקט" ימות,
אני רוצה שדני ספ

הרהור
אני רק צריך לדעת שאני מסוגל - זה הכל
לדעת שאני מסוגל ואז למות

קינה
אני שואף אלי מוות; אני עושה הכל לא-כמו-שצריך.
וזה כלל לא פשוט שתדעו!
לא ניתן בקלות למות - וגם לעשות את זה טוב.
לפעמים כל כך קשה למות עד שאני חושב שאולי מוטב שהייתי חי

אני שונא את רובי
אני שונא את רובי

ארספואטיקה
אני שונא מילים, אני פשוט שונא מילים
השיר הזה אמור היה להיות המנון לשמחה
אבל אני פשוט שונא מילים
השיר הזה היה אמור להיות המנון לשמחת האנשים הפשוטים
אבל אני פשוט שונא מילים
השיר הזה היה אמור להיות המנון לשמחת האנשים הפשוטים
וטובי-הלב
אבל אני פשוט שונא

הגות
אנשים לא מבינים אותי
בנות רק ידידות שלי
ילדים צוחקים עליי
המוות קורא לי
קורץ בעינו השמאלית
משרבב לשון החוצה
עומד על ראשו
עושה סלטה לאחור
לארוחת בוקר הוא מגיש לי קוויאר
לארוחת ערב כבד אווז
שותה לי את תה הצהריים
אומר שלום לכל חברות העתיד שלי

אנשים נולדים כדי שתעשיית הפלאפונים לא תמות
אנשים נולדים כדי שתעשיית הקונדומים לא תמות

אף מלאך אלוהים לא ייטיב עימי -
לא שרף וגם לא שליח.
מילים שאני אף פעם לא משתמש בהן:
1) גאולה
2) ישועה
3) הצלה
ההתערבות האלוהית נסתיימה -
עת נולדתי.
שדוני מזלי הטוב -
הם ישעשעוני.
ושדוני מזלי הרע -
הם יחיו בתוכי.

את הנותר לי אני סופר
באמצעות ספירת מספר השירים שנותרו לי
וזה יוצא:
500-285 שירים

את הראש לדפוק בקיר
זה טוב כדי לבדוק אם הוא לא שביר
את הפסולת האנושית המהלכת
לשים בשק זבל גדול ולהשליך
רחוק רחוק רחוק רחוק
או לשים בכספת
ואת המפתח לים לזרוק
ואז אותו כריש גדול יבלע
והאנושות כולה תוושע

גיהנום
את לא רוצה להכיר אותי - לא לא
את לא רוצה לדעת כמה אני אוכל וכמה מעט מזה אני מעכל - לא לא
את לא רוצה להכיר אותי - לא לא
את לא רוצה לדעת כמה גוויות יש לי בארון - לא לא
זה כבר יותר מידי, גודביי.

אתם לא מבינים?
אתם לא מבינים?
אני מוקף מין מוטציות שכאלה. כן? (אולי אפילו מוטציות
מאדימיות)
והן טוענות שהן אנושיות אבל האמת היא שלא

פואמה
אתמול הלכתי ברחוב וחשבתי
חשבתי על כל מה שמאמלל אותי
ועל כמה זה בעצם בלתי מוצדק
(שיש לי עולם רוחני כמו של דונלד דק)
וחשבתי וחשבתי וחשבתי וחשבתי
עד שלפתע ראיתי ננס הולך מולי
ואמרתי לו:
"תגיד, לא נמאס לך לפעמים להיות ננס?"

אתמול הוא מת

אתמול ירדתי לים,
ים המוות כך שמעתי מכנים אותו.
זה הים שבו מתים.
זה הים שבו למות
"זה ממש בסדר גמור".
אמרתי לעצמי: אני, למות, היום.
אבל למות איפה שכולם מתים,
זה כמעט כמו לשתות שתן של מישהו אחר.
זה כמעט כמו לא-להיות איפה שכולם אינם.

אתמול מת
אף אחד לא בא להלוויה היום
לא בגלל שלא העריכו אותו -
בגלל שלא הכירו אותו.
נשכח
פשוט נשכח
נשכח נשכח נשכח
לא הייתה האישה שתזיל דימעה
לא היה החבר שיישא הספד
כל ימיו רץ בשדות
שרב מידי בוהק השמש באדמתם
שדות-זבי-דם. למה דיממו במקום לצמוח?

אתמול משהו מאוד מרגש קרה לי!
אבל ממש לא נעים לי לספר על זה..
כי:
1) זה לא מצחיק
2) זה לא עצוב
3) זה קורה לכולם
4) זה יגרום לכם לאונן

סונטה
ג'וטו חי בטוסקנה
אולי צייר מתוך אגו-מאניה
אולי בגלל זה הוא הגיע לגיל 70
והותיר אחריו הרבה חקיינים
ודמויות שלו תלת-מימדיות
כמעט

באלי להירצח בברוטאליות;
אני מרגיש כל כך זוועה;
אני מרגיש כאילו מוטב היה שהכל לפתע יחדל;
אני רוצה שאימא ואבא ואח ואחות - שכולם יהגרו לבוואריה היום;

בא לי לסבול
סבל שיטהר נפשי הדוויה
כמו שקראתי לאחת המסות הגאוניות שלי:
"מסה על הסבל כמטהר"

בבקשה לא לדבר יפה מידי.
אני רוצה שיהיה לי קל לא להתאהב - אז בבקשה לא לדבר יפה מידי;
שלא אפול קורבן לכל מקסמי השווא,
ושגם אם אינם ממש קיימים
הנפש תמציא לי אותם;
תגרום לי לחשוב שהרוע חי גם מחוץ לגוף החי.

בלדה
כסות שופעת עדנה לי אליך חיבה יתירה מי אוקינוס
אדומים
מגע שדייך מפעים אין טובה ממך בלהקסים מי ייתן
ותמותי מיד
זאוס ברק הרעים

בדבר אחד אני בטוח:
כשאני אמות גם יחדל המין האנושי להתקיים

אינטרוספקטיבי
בושה בכל מה שהביאני עד הלום
בושה בסגולתי המפוקפקת לזכך העכור
אין מילים בפי לתאר גודל הבושה
אין מילים בפי.
גם כי היא גדולה מכל וגם כי יבשו המילים
וגם כי אני מתבייש לדבר עליה

ארוטי
בחורה שלא תגרום לי
לשנוא אותי
היא בחורה שתזנק עלי מאחור
בבוקר
כשאני אצא לזרוק את זבל
היא תפתיע אותי
תתחבא מאחורי אחד הפחים
תישך הכתף
תיקרע החולצה
תפרום הכפתורים של המכנסיים שלי
תשלוף אותי מתוך התחתונים הרטובים
תמצוץ לי

בחורה שתאהב אותי
תהיה מוכרחה לחשוב שאני אלוהים (כן-כן)
תהיה מוכרחה לחשוב שחמצן שלי ושל אלוהים זה אותו דבר
אני לא אומר שהיא תהיה מוכרחה להעריץ אותי -
לא ולא
היא ודאי תבוז לי ותלעג לי(אה-אה)
אבל היא גם תדע יחד עם זאת
שבזאת היא בזה ולועגת לאלוהים

בחורות של אחרים -
בחורות שאחרים מזיינים.
בחורות-רעות!
לא שלי, לא שלי.
מסמלות את הניצחון שלי ואת התבוסה שלי
מסמלות כל מה שאני לא בטוח לגבי היותו-רע
מסמלות חרטה-קלה שלי על שלילת האנושות
מסמלות רצון שלי למות
שיותר חזק מהכל

ביקורת
ביום ראשון כתבתי שיר טוב.
ביום ראשון לא הייתי פה פתאום

אכזבה
בין אהבה לשנאה לא מפריד דבר - אוהב או שונא
ואת מי שאני הכי אוהב אני הכי שונא
היום אוהב, מחר שונא
היום שונא, מחר אוהב

גורל
בין כך ובין כך
חיי בדידות הורישה לי אישיותי
או מה או מי שזה לא יהיה
פרידה ממרלוז:
כמו פרידה מילדים של כיתה ג'
פתאומית וכה מדכדכת
וכה בלתי נמנעת
וכה בלתי נמנע שתעשה לי רע
הרצון שלי
הרצון של אלוהים

בלונדה
עם עיניים כחולות
בלונדה עם עיניים כחולות
חזיון תעתועים תת-מודע
פיה טובה של ילד בן 6
פנטזיה כמוסה של ילד בן 100
המממ....
בעצם
זה אחד מאותם מקרים נדירים
שאידיאל מתגשם במציאות
ומה זה עושה לך?
זה עושה אותך נורא נורא מחורמן

שירה עתיקה
היאך? אלוהים ללא כס מלכות?
הו הו - חידות היירוגליפים מנידות עפעפיי וזה כה נלבב!
עיניי לישון מבקשות
אך עולצת נשמתי עודה - בעליבות סוררת ובשגב יוקדת
וכל עוד יהיו עצמותיי רוויות-און ועוז-רוח
רק בשנתי מכאוביי ינומו

בנות זה משהו שטוב כדי לחלום עליו,
לא כדי להשיג.
בנות זה משהו שטוב כדי למות בשבילו,
לא בשביל זיונים.
בנות זה משהו שטוב לחיות בשבילו,
אם-לא יותר-מידי-מאוננים.

שירה עתיקה
היש משכן נאה ללב מהנפש?
הו, לבי לבי - היש דבר-מה נשגב ממך בישותי?

אינטרוספקטיבי
מחרים מיותרים כמו רגלי עכבישים
עכבישים שלא יורדים לי
עכבישים שלא יורדים לי
לא יורדים לי ללא סילונים רגישים-רגישים

ארספואטיקה
אגד אגיד איך עם רד הליל בקרחת יער רדוף המיות ינשופים
עדת דימונים שובבים קיפצצה מעץ לעץ - והלא לא עצי קוקוס אלה!
ופרצופים טרוליים מלעיגים טרוניה ילדותית החוו זה כלפי זה
ואני חשבתי: לומי לומי לומי לומי
מי ייתן ושר היער יחרץ להיפגש פה היום עם רובי

פואמה
ברחוב
ברחוב
אני מזדיינת עם כולם
ברחוב
ברחוב
עוברים ושבים
כולם מוזמנים
ברחוב
ברחוב
ואם אין לכם קונדום -
זה בסדר גמור
ברחוב
ברחוב
אני לא גובה תשלום
אני ממש לא כלום
ברחוב
ברחוב
ברחוב
ברחוב
קוראים לי אניטה ואני שרלילה מקצוענית

מיתולוגיה

להפשיט
להפשיט עוד

בשר מכה בבשר
מכה לא רחם, מכה כאילו לרגע עצר העולם מלכת
פנטזיה על תענוגות חושים, פנטזיה של אביונים-חסרי-כל

ג'ננה
בתחתית הפומפיה יש מין מסמר כזה
גיליתי את זה כשניסיתי לפמפם לי את הפרצוף
וגם אם מכים חזק ברקה עם שפופרת של טלפון או של טוש רחצה
אז יש לזה אפקט מוחי נלבב ביותר
מרגישים ממש כאילו יש סיבה אמיתית לכאב

ביקורת
גזע נפילים או גזע נפלים?
עידן מחשל או עידן נחשל?
עידן הברזל - אפילו לא עידן הנחושת!
גזע של ממוטות, אפילו לא דינוזאורים!

מצידי שכולם פשוט יילכו להזדיין (לכו זדיין!).
הלא ברי לכל בר-דעת
כי ראויים הכל לגרוע מכל
ובכך אף ייזכו בבוא היום!

גלוםםםםםםםםםםםםםם
הראש ריק ממחשבותתתתתתתתת
דפוס התנהגות של חיה ניצודהההההההההה
כל היום היד על הזיןןןןןןןן

גם אם מחר וגם מחרותיים ועוד אלפי מילין של שנים
תהיה נפשי דוויה והדווי נטול-פשר לזולת
גם אז אדע שנגזר עליי לשאת בסבלות העולם לשם שמיים

ארוטי
חשה האישה בסמיכות הדביקה
הנוטפת ממנה והחוצה על הריצפה
חמלה על בוהק השיש מיד היא אצה
מלקטת בלשונה שאריות השפיכה
רק כדי לגלות שבכורעה על ארבעה
זימנה תקיעה נוספת בישבנה

גסיסה.
לא איטית, אבל גם לא מספיק מהירה.
גסיסה לאין קץ, גסיסה מבלי שאיש יידע.
גסיסה - לא תשוקה.
גסיסה - לא תאווה.
גסיסה (ללא כמיהה לעתיד טוב יותר). דבר מלבד דבר מלבד

דבר איננו יכול לגדולה הראובן ויטנברגית, המשלבת:
1) אור גדול ואינסופי
2) חמלה זכה מבדולח
3) יצירתיות ראשונית-כמו-זו-של-אלוהים
האין זה שילוב קטלני! אבל השאלה היא: למי?..

דבר אינו יכול לחזק את השאיפה למות
לאחר שנתקבלה כבר ההחלטה
מה נותר לעשות?
לקבוע זמן ושעה.
ואין טעם להזמין איש להלוויה
כי ממילא איש לא יגיע
(מלבד אלה שלא יוזמנו)

פנטזיה
אני נזכר בערגה מנומנמה באותם הימים
ימי שיחות נלבבות עם כמרים
בלגים, צרפתים, ומפינלנד - איכרים
עשיתי הכל כדי לספר להם את האמת על אלוהים

ביוגרפיה
דווינג אול ת'ה וורנג וואי
דווינג אול ת'ה וורנג וואי
נובודי נוואס
נובודי נוואס
גוד אונלי נוואס
אנד איבאן הי דוזנט נוואו
הז פאר אז איי נוואו
איי נוואו, איי נוואו
איי נוואו איט אול
איי נוואו האו טו דו איט וורנג
איי נוואו האו טו דו אול וורנג
איי נו

די די די די
לכתוב שירים זה דבר מיותר
זה דבר שהוא כל כך לא קר
שהוא כל כך לא מנוכר

פיוט
היא משתינה רעיונות מופשטים אודות ידידות אמיצה וחיבה יתירה
היא אוכלת לחם בארוחות ערב ליל חג ושבת וגם בסקרמנטים נוצריים
והיא טוענת שמזדיינים רק עם אלוהים

דממה דמדמה

דמעה בלתי-נראית על לחי שמאל,
אבל לא שקופה!
דמעה בלתי-נראית על עצמות-לחיים משובחות-שלי-כל-כך
(גבוהות ואציליות)
דמעה לצד שמאל ולצד ימין (בו-זמנית).
שוב דמעה בלתי נראית,
אבל לא שקופה, הפעם על לחי ימין.
היום כשיעלה השחר אני כבר לא אהיה - בזה אני כמעט

ארוטי
היא מחייכת אל המצלמה
נוזל חם מציץ בין לסתותיה
נוזל חם שוקע בטבורה
רואים עליה שלא ידעה די
לכן גם נקב עכוזה זוכה בחסד בועלה
מתענגת היא על הרגע ואין בה חמלה
כשתנועותיה הקצובות מייחלות לגאולה

דרגה כל כך גבוהה
של שנאה עצמית
אני לא בטוח
שהייתה לנירון
בעת שהבזיק במוחו
הרעיון הגאוני
לשרוף את רומא

פארודיה
דרגה כל כך גבוהה של שנאה-עצמית
אני לא בטוח שהייתה לנירון
בעת שהבזיק במוחו הרעיון הגאוני לשרוף את רומא,
או לישוע המשיח
בעת שלא ידע עוד כיצד להרע לעמו, דמו ובשרו.
או אפילו לי,
בעת שאני קורא שורות אלה.

קבלו את:
האיש הכי פטיש,
האזרח שמאיש לא יברח,
העלם שלא יודע מהו אלם -
רובי כרובי!

האישה שלעולם לא תהיה מועמדת להיות אישה-שלי
האישה שלעולם לא אחשוק לראות בה זיון עתידי שלי
האישה שהיא האישה שלי
האישה של חלומותיי הרטובים ביותר, האישה של מישהו אחר


האיש שאהב יותר מידי
האיש שהאהבה ירתה ברגלו
ואז בעמוד שדרתו
וגם לאחר שמת סופית:
המשיכה לירות
והיא ירתה בלבו
והיא ירתה ברקתו
והיא הרגה והרגה והרגה והרגה
עד שכל היקר נמוג
לא בהדרגה, אלא בבת אחת
עד שנשמת האף אפסה (הו, מה טוב):
האיש שאהב יותר מידי.

האיש שאהב יותר מידי
האיש שהאהבה ירתה ברגלו
ואז בעמוד שדרתו
וגם לאחר שמת סופית:
המשיכה לירות

האל המסתתר
האל הולך להסתפר
הוא פוסע במעלה רחוב עזה
איש אליו לא שם לב
כוסיות פה, כוסיות שם -
אלוהים אוהב את כולן.
הן מתייחסות אליו בחיבה ותו-לא
ושיחזור הביתה יאונן-לו
כשיחשוב על כל כוס אריסטוקרטי שהחמיץ-לו
שהיה שלו - אבל-לא
היה יכול להיות לו טוב

האמנות הנשגבת ביותר?
חא-חא-חא!
אסור היה לי להיוולד בכלל
גיתה עשה כל שניתן
אסור היה לי להיוולד
אחרי גיתה - חבל על הזמן

כל שביכולתי להשיג:
שברי-שברים של אמנות גדולה
צל-צילה של יצירת מופת

אסור היה לי להיוולד

אמנות שלי נחותה
אמנות שלי בזויה

הבשר קמל
נכווה
עולה באש
הבשר לא נהנה
רק סבל מציעה לגופי המציאות החיצונית

רובי של הנסיכים המתים
רובי של האגמים הקפואים
רובי של הנביאים הזועמים
רובי של האנשים הנשואים
רובי של הכבישים השוממים
רובי של ההרהורים התמוהים
רובי של המתנות לאביונים

הומור
הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות?
שתיפול עלי לבנה מקומה שביעית
הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות?
שהיא תחטיא אותי

הגות
הדיאלוגים של רובי הם...:
עאפס!
הדבר הטוב ביותר
שבחורה
יכולה
לשאוף-לו

הדס מפחד ממני
הוא לא רוצה שאני יבוא
להטריד מנוחת המתים

הו, דיבארטי דיבארטי
מה מתוק הוא אגו ג'איגנטי
הו, הו
איזה טיפוס מבריק..!
הו, הו
דיבארטי דיבארטי

הו, כמה שאני רוצה למות....
כמה אני רוצה למות?
מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד
מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד
מאודמאודמאודמאודמאודמאודמאודמאודמאוד


שירה עתיקה

רומנטיקה
מוכרח להמשיך להביט מעלה
מוכרח להמשיך להביט מעלה

ארוטי
היא כל כך מדהימה מאחור
איזה ישבן מקסים יש לה
קטן וגמיש ונע כל כך מהר
כל כך מהר עד שאני ממש לא יכול לתפוס
איך זה שהיא כבר את האוטובוס הספיקה לתפוס
ואני רק תפסתי עוד מחשבה והמחשבה כבר אלמנה (ואני ממזר?)

ארוטי
היא כנועה לגמרי
והיא כולה שלך
אז פשוט תוציא את הזין שלך
ולעבודה ולמלאכה

היחיד שמעולם לא איכזבני
משוש חיי
אש חלציי
הסיבה לכל חיוכיי
המסקנה המתוקה
התירוץ המוצדק
היופי המרהיב
הזיון המושלם
המוות הטוב

הייתי רוצה להיות אנונימי-לגמרי בימי חיי!
והכי-מפורסם-בעולם-אי-פעם לאחר מותי
הייתי רוצה להיות גוויה-מרקיבה-שתולעים-ורימות-חיים-ממנה
דנמרק דנמרק דנמרק דנמרק!
בעצם הייתי רוצה גם לחיות בדנמרק ולזיין דניות כל היום.

סופני
הלוואי שגם בגיל 260 אוכל לומר לעצמי
"מעולם לא נגעתי באישה ביזמתי"
הלוואי שגם בגיל 370 אוכל לומר לעצמי
"מעולם לא אמרה לי אישה שהיא אוהבת אותי"
הלוואי שגם בגיל 23 אוכל לומר לעצמי אותם הדברים בדיוק

המוות אוהב אהובות שזונחות
שמתעלמות
שלא מתקשרות
כאלה שקשה אפילו להביט על סוליות עקביהן
המוות אוהב אהבה של אלוהים

המוות הגיע, המוות הוא בא!
המוות שלנו, המוות עוגה

המוות הוא ברוטאלי,
המוות הוא אכזר.
המוות הוא כניעה. למשאלה הכי עזה.

הממ.......
יש מטפסים מנוסים בקהל?
המממממ......
נראה לי שלא
הממממממ.....
אולי בקרוב אני אגיד לא לכל הבנות
המממממממממממ......
אולי לא לכולן בעצם......
אניטה היא בחורה שגם לו הייתי רוצה....
להגיד לה לא לא היה בדעתי עולה.....

המספרים ממשיכים לעלות.
16
17
18
19
20
21
22
23
וזה יותר ויותר מדאיג
ככל שהזמן עובר יותר מהר
מתחדדת ההכרה בשילטון הטרגדיה
וגם במוחלטות שלה ובזה שהיא מאפילה על הכל
וגם בנצחיות שלה
וגם בתכליתה הבלתי-נמנעת
וגם בכל מה שמפרכס גוף רופס

הנחיתות של האידיאל
האידיאל של הנחיתות

הרע הטוב ביותר
הטוב הרע ביותר
הטוב הטוב ביותר
הרע הרע ביותר

טוב להיות רע?
רע להיות טוב?
טוב להיות טוב?
רע להיות רע?

הניחו לי

הניחו לי במנוחה
אני רוצה להיות מרוצה
לבד לבדוד בדד בודד

המצית ישמש לי מפלט
להצית להצית להצית
ואש לא יוצאת

להצית להצית להצית להצית

כשהיא תצא אני אבלע בתוכה
כשהיא תצא אני יזיין אותה

העט שלי מדמם דיו

ייסורים
העיניים האלה הם לא אני
האוזניים האלה הם לא אני
הפה הזה הוא לא אני
הלסת הזו היא לא אני
התבוסתנות הזו היא לא אני
המירורים שאני כה שבע מהם הם לא אני
הקול הזה הוא לא אני
הטחול הזה הוא לא אני
המילים האלה הם אני

הפוגות קצרות מאוד של חיים טובעות בים נחילי מוות
הפוגות קצרות מאוד
כמו זיהום נפט בים טרופי
הפוגות קצרות מאוד

הפוגות קצרות

הפוגות שלא די בם
כדי להכחיד שאיפות אובדניות
הפוגות קצרות מאוד
קצרות מידי?

לא לא
הפוגות קצרות

הראש עמוק בתוך האדמה
ולמות, למות, למות
הגוף יבוא אחרי הראש
הגוף יבוא אחרי הראש
הראש תקוע בתוך האדמה
מישהו תקע אותו שם
מי תקע אותו שם? אני לא יודע מי
אני רוצה לדעת
אני מאוד רוצה לדעת
אני רוצה לדעת למה שקעה השמש קצת-מאוחר-מידי היום
אני רוצה לדעת ל

הרבה יותר כואב לחייך חיוך מזויף
מאשר לכאוב כאב אמיתי
נראה לי שבקרוב לבוראי את נשמתי אשיב
אם לא יקרה פה משהו שממש ממש סבלי יחוויר
אם לא יקרה פה מישהו שיגרום לי לחזור לשוב ולהגות
בכמה טוב היה כשהייתי יכול להיות שוטה אבל גם מאוהב, אבל מאוהב

הרדרגולברנס
דשא צהוב
גלגלים סגולים
שיער שחור
כביש צהוב
נינה פרסון
הרדרגולברנס
מגפיים שחורים
טייטס שחור
נינה פרסון
אוזן קטנה
אבל לא יותר מידי
נשענת לאחור
כל כך יפה
דשא צהוב
נשענת לאחור
הרדרגולברנס
נינה פרסון
נינה פרסון
הרדרגולברנס
כל כך

אהבה נכזבת
השיר הבא מוקדש לכל החברות שלי מהטלוויזיה
לכל אלה שכה רבה אהבתי אליהן
עד כי בקושי רב אני מתפתה להביט בהן
כי כשאני מביט בהן אני לא יכול להפסיק
וזה הכי גרוע כשזו ג'ניפר פייג'

השיר הזה מוקדש לכל אלה שהדיבור הוא עבורם משאלה כמוסה בלבד

סופני
השמיים מבשרים רעות
הלב מבשר מוות מתוק
נבלע לי החצץ בנעליים
בשעה שש ודקה אני עולה לשמיים

ביקורת
התרבות המודרנית היא
תרבות שמעודדת
רדידות המונית במסווה של
עידוד השיוויוניות

קינה
ויתרתי על כל ברירות המחדל,
כעת אין לי דבר.
אני שק דיכאון.
עטפתי את הסבל
עטיפת מתנה
והגשתי אותו לי כמתנת יומולדת
ודודה שרה שרה:
"היום יומולדת לרובי-כרובי"
ואני חשבתי:
"הו, מה טוב ומה נעים לסבול לבד לבד לבד לבד"

זה די בזוי להישאר בחיים
לשאוף להגיע לשיר מספר 500
ולהתחלחל מהרעיון
ולרצות למות
מרוב שהרעיון
מחייב ליאות
ואולי זה בכלל שיגעון
לא להיות להוט
להיות
ועדיין להיות להוט
להיות

פזמון
זה די עלוב לחיות בכלוב
לעולם לא לדעת עת לבלוב
זה גרוע כמעט כמו לחיות בלוב
לרצות לומר לכולכם שאני עצוב
עצוב על אף שהייתי יותר עזוב
כשעוד היה תענוג בלהיות נבוב
וזה לא אומר שאני לא כמה לטוב
וחושק להפסיק להרגיש כמו זבוב
כשהלב תמיד נשאר צרוב

זה לא טוב להיות אהוב.
כי כשאתה אהוב אז מותר לך לאהוב את החברה (Society)
ואם אתה אוהב את החברה אז אלוהים אותך שונא
כי אז טוב לך לחיות בקרב אחיך-בני-האדם
וכדי-כך להנציח-עון-מעשיהם
מתברר לך שלהיות אהוב זה לא כה בלתי אפשרי בעצם..
וכשאת ישבנך צמר גפן מת

זה לא כל כך פשוט
להיות כל כך פשוט
לא לא
למעשה זה די מסובך
לא להיות כל הזמן בסבך
זה ממש לא דבר של מה בכך!
אני נראה לי שבקרוב לא יוותר דבר
מלבד מה שהוא מתוק-מתוק
(ולא משאיר אחריו טעם טוב בפה)
משהו שהוא ממש-ממש עכשיו
אבל הוא גם ממש-ממש מעבר לזמן -

בלדה
זה עולם כל כך אלים
או שאתה רוצח או שאתה נרצח

זה צריך להיות לך די ברור, אלוהים
זה צריך להיות לך די ברור שהמוות יהא לי
אני לא מבין למה זה לא ברור לך
אני עוד צריך להסביר לך? למה, אתה לא מבין?
אלוהים - נראה לי שאתה דיסלקט.

זה תמיד מרטיט לגלות שישו את המוות ניצח
ואני גם מנצח
כן כן
ניצחונות שלי מפוארים משל נפוליאון ואלכסנדר מוקדון ביחד
אני מנצח, חברים
ולא רק את המוות
אני מנצח גם את החיים (!)
ולא רק את החיים
אני מנצח כל מה שרע לנפש שואפת גדולה
רגליי ניפצו שלשלאות הברז

ביקורת
זיונים באינטרנט
זיונים בסרטים
ובחיים?
זיונים שהולכים ומתרגשים
גם לי אבל בעיקר
לאלה שבזיוני שכל מאומנים
לאלה שאין להם הרבה להפסיד
לאלה שלא רע להם מספיק
טוב להם.
יש לאנשים האלה כל מה שיכול להיות
יש להם הכל.
אבל אין להם מה שיש לי

לחוות סבל נורא

חולדות מזיקות:
מכרסמות חורים.
חולדות מחלידות:
1) מחליאות צמאים
2) מחרידות ישבנים
3) מכחידות מאוננים
4) ושדיים שלהן כל כך יפים!

חולות לבנים - אבל כל כך מתים
כל כך = כל מה שיפה ומת

פואמה
חושניות הורגת של הרוח
הורגת את הבשר
וגם את הרוח
נחיתות הורגת של הבשר
הורגת את הרוח
הורגת את הבשר
נחיתות הורגת
הורגת הורגת הורגת הורגת
נחי-תות-תות-תות-תות
הורגת הורגת הורגת הורגת
אותי ולא אותי
אותי
חושניות הורגת
הורגת הורגת
חו-ש-ני-יות
הורג

חיצים של קופידון פגעו בי!

חלמתי הרגע.
שוב אניטה איתי, בדנמרק המקסימה.
היינו עסוקים בדבר אחד (לא יודע במה),
כל השאר היו עסוקים בדבר אחר - לא יודע במה.
זכיתי ב300 שקל כמה פעמים, לא יודע למה.
היינו בחדר עם הרבה אנשים.
הייתי באמבטיה ונכנסו אנשים.
3 אנשים דניים (מדנמרק).
הם הרא

הומור
חרס
חרב מנפצת חרס
היא בהיריון אבל לא ממני - בזה אני כמעט בטוח

טבע העולם האנטי ראובן-ויטנברגי
נגד טבע האישיות הראובן-ויטנברגית
מי ינצח
בינתיים האישיות מובילה
בינתיים האישיות מתבוססת בדמה

טוב למות - פשוט טוב למות.

טוב למות.
למות צעיר, למות זקן, או למות עולל.
תמיד טוב למות, בכל עת ובכל מקום.
שהרי מה טוב יש בחיים אם את המוות לנגד עיננו איננו רואים?
בכל עת ובכל מקום, מדובלל אני מרוב חקר.
והלא לא לעד ישעשעוני שיחות סרק והבל,
שהלא מגיעה העת בה הפרשות תבשילי קטנות

פואמה
טיבולי, טיבולי
קרוסלה עולה גבוה-ממעל באוויר המתוק
דניות בחופשה מבית-ספר
רק לצהריים באו -
לעבוד בדוכנים של משחקים עליזים ולחלק פרסים,
יחזרו מהעבודה לחברים שלהן -
שיידפקו אותן עד הבוקר.

יאללה יאללה
לכו הבייתה כולם

הומור
יומולדת שלישי. יומולדת שהמחשב המציא.
יש לו שעה משלו.
יש לו תאריך משלו. והוא החליט שהיום יומולדת שלי.
ואני עצוב.
כי היום יומולדת.

שירה עתיקה
הוא אדם לא טוב
קשתו דרוכה, הוא יורה בחמה, האש שלה חמה
הוא נכווה ומת ושוב קם לתחיה, למה הוא לא מת?

יושבים סביב השולחן שבעה מלאכים
ובראש השולחן יושב אלוהים
יושבים ושותקים

גן עדן
יכול להיות שלא כולם שונאים אותי?
יכול להיות שלא הכל אבוד?
יכול להיות שייתכנו חיים על פני פלנטה נטולת חמצן-אלוהי זו?
אולי מרלוז היא התשובה, אולי לא.
אולי זה אולי מיותר, אולי זה אולי שיעשה לי רע.
האמת היא שאני ממש לא יודע מה לעשות.

ילדים מתוקים
ילדים מזדיינים
ילדים אבודים (על איים אבודים)
ילדים של-מישהו-אחר
ילדים יתומים (טוב שהם לא שלי!..)
ילדים עושים-חיים
ילדים מבוגרים
ילדים שלא בקרוב מתים (כי הם כבר מתים)

חטא היא המלנכוליה, חטא היא.

רק בקבר אוכל להתמסר לחלוטין לבדידות הנצחית שלי

יצורים רפי שכל:
בואו, בואו אליי...
הא-הא
אני רוצה לתת לכם משהו לאכול, משהו לאכול.
אני רוצה לעשות לכם טוב, לעשות לכם טוב.
כן כן
אל תדאגו, אני מבטיח:
זה יהיה טוב לכם
תאכלו בתחת שלכם
ואם תרצו עוד
יהיה עוד
ואם תרצו פחות תקבלו יותר

יש אנשים שאסור להם להיות עצמם
ואלה הם:
אנשים שיש להם יותר מידי להגיד
אנשים שאין להם מה להגיד
אנשים שטוב להם להיות עצמם
אנשים ששונאים להיות עצמם
אנשים שהשם שלהם מתחיל באות ר' ונגמר באות ג'
אנשים שאין אותיות בשם שלהם.
אנשים שהשם שלהם מורכב ממספרים ר

יש בו משהו מהוסס
פגיע מאוד
פגיע מאוד
הוא נראה כמו אדם שחי בניגוד לרצונו

בסופרמרקט הוא בורח מהתור
נאלץ לשלפפטט כדי לא-לחוש המוני
ורופאים הוא בכלל לא רואה

לפני שינה שוברט מזכיר לו שיש טעם לחיים
ואחרי השינה הוא מגלה שזה היה מקסם שווא

יש דבר כזה - בדידות
אל תאמינו למי שיגיד לכם שאין
תעשו הכל כדי שיהיו לכם חברים
תעשו הכל כדי שיהיה קשה לכם להאמין
שיש דבר כזה
בדידות

יש הרבה נושאים שאני לא מצליח לכתוב עליהם שירים
נושאים כמו: אנשים שאני פוגש ולא מתקשרים

יש עוד שלג לפניי
המגלשיים מהירים, אבל לא יותר מידי
אין יותר מידי, נפער ריק מתחתיי
כעת הגיע הזמן לעוף
טוב למות כשהרגליים לא על הקרקע;
אני גולש סקי ולא איכפת לי שהמסלול לא ייגמר
אני יודע בדיוק איפה באויר הכדור יפגוש את הרקטה

כאב איום
כאב שאין לו לא ראשית ולא תכלית
כאב שלא חשים ולא מרגישים
כאב שחיים ונושמים
עד לאין קץ

כואב לי, כואב לי
דואב לי, דואב לי
לא יכול לספר למה כי לא יודע למה

שירה עתיקה
"כל אותם חינוני מורך לב של רצון חלוש את הטבע לשעבד
אינם אלא הפלשתים והעמלק של נפש שאת אחיזתה באלוהים חפצה להדק

ואם בזאת חטאי, יהא זה חטא מולידי ואף אחרף ואומר - קוני
ואם לרצות יותר מידי זה חטא אז עליו בגן עדן אשלם
רק אל-נא את העט מבין אצבעותיי בתקו

כולם אותו דבר כשהם מזיינים:
כולם מזיינים אותו דבר.
כולם אותו דבר כשהם מחרבנים:
כולם מחרבנים אותו דבר.
כולם אותו דבר כשהם מדברים דברים רעים עליי:
כולם אותו דבר.

ארספואטיקה
כולם אוהבים את כולם -
אבל אף אחד לא אוהב אותי.
כולם אוהבים את עמנואל ביאר -
אבל היא לא אוהבת אותי.
אבל היא לא אוהבת אותי.
אבל היא לא אוהבת אותי.
אבל היא לא אוהבת אותי.

כולם שונאים אותי.
אפילו אלוהים שונא אותי.
הוא סיפר לי אתמול בשקט-בשקט
לפני שהלכתי לישון.
הוא אמר:
דע לך רובי, כולם שונאים אותך - וגם אני
ועוד הוא אמר:
הנה לך חזון:
הנה הם באים וקרבים אליך כל שונאיך,
שהם כל אחיך בני האדם,
והם מקיפים אותך מכל עבר

כמיהה
כוסיות
ים של כוסיות
כוסיות עם גרביוני תחרה שחורים
כוסיות עם חצאיות ארוכות מידי
כוסיות עם פנים חמודים אבל לא מושלמים
אף גדול מידי, אוזן לא במקום
כוסיות עם פנים מושלמים אבל לא סקסיים
נטולות מבע "בוא תדפוק אותי"

כל דבר רע שקורה לי
או סתם כל דבר שלא נעים כל כך
רק גורם לי להבין כמה גדולה עוד טמונה בי

ארספואטיקה
כל מה שנכתב לפניי
כל מה שנכתב שלא בידיעתי
איננו אלא צל צילה של גדולה
איננו אלא כל מה שמבאיש נשמתי
איננו אלא כל מה שמאוד מיותר לי
איננו אלא כל מה שכה מבקש להמיתני
איננו אלא כל מה שהייתי רוצה להמית
איננו אלא תבשיל הבלות הרוח של הזולת
כל מה שאני רוצה

כל מיני נחיתויות מיתולוגיות
חושניות הורגת של הרוח,
הורגת את הבשר,
חושפת ניכור של הבשר,
נחי-תות-תות-תות-תות
תשוקה עזה ממוות
לאהוב רעיונות יפים
רעיונות כמו:
אני יצור מטאפיסי לגמרי.
אני יותר לא מאמין לכך
כשאתם אומרים שאני לא
שאני אמור להרגיש נחות

אכזבה
כמעט כל הכישלונות שלי היו מפוארים
חוץ מאלה שלא היו חרוצים
ומוחצים
ומעודדי-יגון
ומשביתי-שמחה
וממיתי-תקווה
וארורים מכל

כנסית הקבר;
כנסיה שהיא קבר
קבר שהוא כנסיה
אני מחר הולך להתוודות בקבר
אני מחר הולך להיקבר בכנסיה

כף יד זרה תכסה העיניים שיותר לא יראו ותסגור העפעפיים לתמיד,
בשקים שחורים מפלסטיק ייעטף בקפידה הגוף,
יישלח לניתוח שלאחר המוות.
תאריך מיתה לימין תאריך לידה.
ניצבת וסביבה גן ירק די מטופח או שלא.
אין כל ייחוד בעיצובה
זוהרת באלמוניותה.
מה אירוני יהא הדב

כשאני אמות אין לי ספק שיפתחו ארובות השמיים
ובת-קול תשמע הרחק-ממעל (וקולה יהיה הלמות הלב היגע):
"הרגע מת לכם הטוב בבניי,
"גורלכם נחרץ לגהינום,
"נראה לי שהלילה גם אני לא אשן."

כשאני עם בחורה אני ממש בספירה אחרת
אז אני שוב מרגיש את החום המתיך הזה:
"המגע-עם-האלוהות"
החום הזה מתיך שתן חיוור לזהב טהור
אני עולה בלהבות אבל אני שמח
כי אני יודע שעדיין על אלוהים אני אהוב

הגות
כשלא מפעמת כמיהה עזה להישארות הנפש אזי תאוות המוות מושלת
כשלא מפעמת כמיהה עזה לאהבה-מכחידת-כל אזי תאוות המין מושלת
כשלא מפעמת כמיהה עזה לתשוקה-מאפירת-להבה אזי תאוות הבצע
מושלת
כשלא מפעמת כמיהה עזה לחורבן-הכל-מכל אזי תאוות חיים דלה
מבצבצת

כתב הגנה לחיי:
חטאתי
אבל לא חטאתי
חטאתי למען אלוהים
חטאתי ואלוהים העניש אותי על כך
לא עוולתי לאיש במזיד
ידעתי
ידעתי לאן מועדות פניי
אבל לא ידעתי
לא ידעתי דבר
רק אלוהים יודע

כתבתי על זה שיר היום
כתבתי שיר על כמה שאני לא מאמין שאנשים מתאהבים

סאטירה
לא אומרים לאן הולכים
לא יורקים לאן יורים
רק את המוות מבקשים
כי לשריקת הרוח בעצי הברוש כבר אין צליל

מקבר
לא איכפת לי שאף אחד לא יודע להעריך את חדות האמת ועוצמת הרגש
נשמות מתות, רגשות מתים, מחשבות מתות
אם תקבע להיפגש איתם בשעה 8 בערב בכיכר הם יגיעו? כמובן שלא
הם כולם פשוט מתים
אבל לי לא איכפת!
אני אעשה כך שבקרוב תושלם שליחותי כאן

לא אעשה דבר
דבר מלבד דבר מלבד דבר מלבד דבר מלבד דבר מלבד
דבר מלבד לכתוב שירי-מוות - ועוד ועוד
עד סוף היום ואולי אפילו מעבר לזה

לא המציאות תשנה אותנו, אלא אנחנו נשנה אותה
לא אלי עון הגורל יכשילו אותנו, אלא שדוני מזלנו הטוב
לא התשוקה לחיים מלאים תציל אותנו, אלא המוות הטוב (האינסופי)

סופני
שירפו את כל המסות
שירפו את כל המסות

לא יודע
אולי זה באמת פסיכי לחיות כמו אדם אמיתי
אולי זה באמת פסיכי לא לנעוץ פגיון בלב הבריות
אולי זה באמת פסיכי לאהוב את אלווירה מדיגן
אולי זה באמת פסיכי לרצות להיות כמו-גיתה
אולי זה באמת פסיכי לקוות שדבר לעולם לא ישתנה

לא יודע
לפעמים נדמה לי שיש יותר מידי תינוקות בעולם
יותר מידי קולות של רגליים קטנות מטופפות
יותר מידי צווחות דקות
יותר מידי נדנדות עולות ויורדות
אני בעד להתחיל דילול אוכלוסיה מהגיל הרך
אני בעד לרצוח תינוקות
אפילו אחרי שהם נולדים

לא יודע
אולי זה לא טוב לשנוא כל כך
אולי מיזנטרופיה-שלי כבר עברה כל גבול ממש..
אבל מיזנטרופיה-שלי היא הבית שלי
זאת אני יודע עוד מגיל 3
אמאל'הההההההההההההה
אולי היא כבר בכלל לא שלי
אולי היא אלוהית מידי
אולי היא נכונה/אולי היא אמיתית.

לא כתבתי שומדבר שיכוללשמח - לא היום ולא אפפעם
רק מרירות ביישנית אינסופית
מילים לא ברורות
רעיונות בלתי שלמים
דמיון דל
רוח עבשה
שנאה תהומית לאנושות
בלתי מובנת, בלתי מתורצת, בלתי מספיק-מפגרת
סתם טקטיקת-חיים-כושלת
מוות שאין בו די צער כדי שנתאים לו צע

פיוט
לא לא לא ניתן

הרהור
לא לעשות,
לא לעשות דבר.
מה שלכולם יש לי אין,
מה שאין לאף אחד לי יש.

לא לשחק עם לב
של גבר
אל תיפגעי
ברגשות
עזבתי בית חם
נקשרתי רק
א-ל-י-ך

לא מבקש דבר
לא מבקש דבר
לא מבקש דבר
לא מבקש דבר
כי לא צריך דבר,
יש לי הכל -
אפילו סקס אני לא צריך.

שירה עתיקה
דוי בלי נשוא - גזירת שוחר היופי
עצב ללא קץ - גזירת אוהב החוכמה
לאן נישמתי תילקח, לאן?

לא נו נו הנננ הננננ
אני לא יוצא החוצה יותר - לא לא
הכל רע בחוץ, הכל רע בחוץ
יותר מידי אכזבות, יותר מידי כמעטים
אני שכחתי איך מכניסים בחורות למיטה
ופעם ידעתי! או לפחות היה נדמה לי שאני יודע

לא עוד חזיונות שווא על עתיד טוב יותר
לא עוד דמיונות כזב על הווה פחות מייסר
דבר מלבד יגון ממית-כל ואובדנות מאמללת
את פגיוני ברעל הדבש אטבול
את פגיוני בדבש הרעל אנעוץ

עצב
לדודה שלי יש סרטן
לסבתא שלי יש דג-זהב
לאבא שלי יש כלב
ולאימא שלי יש ארנב

סמים
להרהר על הכל
לערער על הכל
לאראר על הכל

גורל
לוליטה היום בת 82
פעם היא הייתה בת 12
היום היא זקנה ומקומטת
פעם היא הייתה: לוליטה הילדה המפתה
היום היא: לוליטה המכשפה הזקנה

לחורבן זה לא תהיה עדות
פשוט אין מי שיעיד
כולם כבר מתו מזמן
רק אני נותרתי כדי להשחית את הזמן, כדי לחלל קדושת המת

לי דממת העששית
לי אור יום לא יאיר עוד

שירה עתיקה
לי הכל.
לי היבשות והימים,
לי הנחלים והאגמים,
לי הרי הגעש והפיורדים,
לי היערות והמדבריות,
לי הלוויתנים והמיקרובים,
לי העמקים והפסגות,
לי הארץ והשמיים,
לי הכל אפילו כפליים -
רק אילונה פאהטרו לא-לי.

היא של אלוהים.
אלוהים גזל אותה ממני.

לישון
לישון
לישון עד שאור בוקר יקיץ
לישון עד שאור בוקר לא יקיץ
לישון ואור בוקר לא יקיץ
לישון ולהקיץ במקום אחר
לישון ולא להקיץ
לישון עד אינקץ
לישון עד הקץ
לישון עד שאור הבוקר יהיה הקץ

ארספואטיקה
לכתוב שירים זה לא עיסוק נאות
למי שתמיד תמיד תמיד מנסה להיות-טוב-יותר-מעצמו
כי בעצם כשאתה כותב שירים אתה עלול לרצות-לחשוב שאתה כותב
בשביל מישהו
שכאילו בסבלך אתה מנסה להשביע תיאבון עצום של אנושות ערפדית
ובלי-שתשים-לב למעין-היצירה-שלך יחלחלו מים עכורים..

כמיהה
ללחוש ללחוש ללחוש,
לרצות לרצות לרצות,
לאהוב לאהוב לאהוב,
כמה שפחות, כמה שפחות. אבל עדיין.
אין יותר דבר.
שכבת קרח עבה נמסה וקורסת מתחתיי.
האוויר קפוא.
אין יותר דבר.
אין מה ללחוש,
אין מה לרצות,
אין את מי לאהוב.
אין יותר דבר, אין יותר דבר.

למה לא יכול למות בשינה?
ישן וישן ולא מת
חולפות להן השעות כאילו כבר מת
אבל לא
ישן וישן ולא מת

למה לא יכול למות בשקט?
מה פשר המולת המוות הזו?

גורל
למות, פשוט למות
למות ולא לדעת עוד מכאוב
למות ולא לדעת עוד זעם משכך מכאוב
למות ולא לדעת עוד אהבה שלא מספיק נכזבת כדי להיות רוצחת
למות ולא לדעת כל מה שמשיב לשווא חיים לשווא
למות, פשוט למות

כמיהה
"כמיהה"
זה עוד שיר על ערגה למוות
כמו כל השירים הנפלאים שלי

למות ב12 בדצמבר;
תאריך סופי.
למות ב12 בדצמבר:
(וב13 כמה כיף ודאי יהיה לי(
לידה מיותרת ומיתה קצת פחות מיותרת, אה-אה.
אילו הייתה לי אישה - זו ודאי הייתה אילונה.
אה-אה.
אבל היא לא ולי אין ואנא אני בא והנה אני הולך
אה-אה.
אני אפילו לא יודע איפה היא

למות זה לא דבר מיותר -
ומוות זה דבר טוב
לחיות זה רע, למות זה טוב
איך יכול להיות מיותר
מה-ש-הוא
המולת פעימות לבי
והגחלת הלוחשת של מותי הקרב

למות לבד.
כאילו שאי-פעם סיפקה לי המציאות סיבה לחשוב שאינני,
כאילו שאי-פעם הייתה לי איזו סיבה לשגות במחשבה שאינני לבד.

למות עשיר, למות עניו,
למות בסתיו, למות ארנב.
מי יודע שמת? מי יודע שאי-פעם חי.
מי יודע שאי-פעם היה הר-געש-פעיל,
זורע וגם קוצר,
מי יודע שאי-פעם היה משהו שמאוד מאוד מאוד מאוד חשוב למישהו.
משהו שמתחיל בא' ונגמר בו',
משהו שמתחרז עם שעתה הגדולה של הנפש

למלמל בשפתיים
לאמץ מיתרי הקול
שלא יחשבו שאתה מת
שאתה לא תחשוב שאתה מת
לא משנה מה אתה אומר
לא משנה אם זה אווילי או נשגב
לא משנה אם זה טוב או רע
לא משנה אם זה לא משנה
העיקר להגיד משהו

מיתולוגיה
תכול הפשתן
לובן האדרת
סגול השני
כתום הארגמן

לרמוס, לנתץ, לחלל
לעשות הכל - אבל הכל
כדי שדבר לא יוותר על תילו
לא להניח למציאות הפוליטית להצמיח דיקטטורה;
שזה יהיה גרוע עד כדי כך
כל כך גרוע עד שאפילו דיקטטורה לא תוכל לתקן

אהבה
לשים 200 שקל בקופה ולהפסיד הכל - זה לא נורא כל כך
אבל כשאתה שם 200 טריליון דולר - זה שברון לב די גדול
וזה מה שבעצם קרה לי עם אילונה
ובעצם לא רק איתה
אלא עם כל בחורה שאהבתי

לתת לי משהו לאכול - אני נורא רעב
לא אכלתי כבר די הרבה זמן - נראה לי שבקרוב אני מתמוטט
כבר אין לי בראש טכניקת-כתיבה-יעילה-יותר
(כזאת שתפיק נתזי זרע רבים יותר)
כבר אין לי בראש טקטיקת-גדולה-יעילה-יותר
(כזאת שתפיק נתזי זרע רבים יותר)

מאחורי משקפיים כהים ועבים
יש אישונים שמופנים כלפי פנים
כשהתיעוב העצמי עולה על גדותיו
לקרוא החוצה למיצי המוח מוטב

סאטירה
מבקר ההצגה לא יזנק לבמה בעיצומה של ההצגה
וישחק כאילו הוא כתב את המחזה
ויודע בדיוק מה כל דמות צריכה להגיד
וגם את האינטונציה הנכונה.
הוא לא יכול לעשות את זה
הוא לא שחקן - הוא רק מבקר. מובן? הלאה.

מה אני יכול לעשות כדי
לגרום לי לשנוא את עצמי?
לעשות כל מה שהייתי עושה
לולא הייתי אני

מהלומת גורל
ועוד אחת ועוד
אחת
כמו 3 יריות של קאמי
רק שהפעם זה אמיתי

מה נפלא ומפואר הוא המוות!
הרבה הרבה אמלל בשבחו
ועדיין יהא זה כגרגיר חיטה בים השיבולים,
כמהלך מחשבותיו הנכלולי של הזולת לעומת תפארת תבונתי,
ככל מה שלעולם לא אטעם ולפיכך יהא הטעם עז בשקערורית לשוני.

מה עדיף:
רעים רעשניים או

מובטח מקומם של כל השמעון נחומים והנורמן סרפוסים
בגהינום
ואינני חמל על יצורים נקלים אלה כלל וכלל
הלא עבור אנשים ממין זה בדיוק הומצא הגהינום
בעונג רב ובשמחה לאין-סוף אחזה כיצד הם מתענים
כיצד הם זועקים לישועה והצלה ואין עונה
כיצד האש שורפת אותם, חיים

מורבידי
מוות/דממה

אינטרוספקטיבי
מוות
מוות זה דבר כל כך טוב.
כולם פוחדים מזה,
אבל אני יודע שזה טוב.
אני יודע שזה טוב בשבילי,
כי כולם פוחדים מזה.
כי זה עושה אותם כל כך נבזים,
כל כך חלושי דעת,
כל כך אנושיים.

מוות - אבל לא במשמעות של לגמור ("Die")
מוות - אבל לא במשמעות של לרצות-מאוד ("מת")
מוות - אבל לא במשמעות של להפסיק לחיות ("למות")
מוות - אבל במשמעות של לרצות למות

מוות בשכיבה, מוות בעמידה.
למות במשגל נסוג,
למות בזיון תקיף.
הכי טוב מוות בייסורים.

מוות מוות מוות מוות
הרי מילה זו כה נאה לכתיבה
וגם קרה; היאך הדבר?
מי ייתן והייתי מת באלפים
(או אולי אפילו בפיורד הוגנסונד שבנורבגיה)
מת לפני לפני לפני לפני
שראיתי איזה-ש-הוא-משהו
שיכול לגרום לי לחשוב שלא לאבדון ראוי העולם.
עיניים שהן חמלה אינסופית

מוות מוות מוות מוות
מה יותר גרוע:
למות בעודך בחיים או למות בעודך במוות?
למות בטרם נסתם הגולל על חיים אלה של דבר מלבד אומללות?
או למות מיתה של אין-דופק?
למות מבלי שאיש ידע או למות כשכולם יודעים מלבדך?
איזה מוות ראוי לי? המוות שאני ראוי לו
מוות מטאפי

הרהור
מוות מוות מוות מוות
מ-וות מ-וות מ-וות מ-וות
מה-ות מה-ות מה-ות מה-ות
מוות מוות מוות מוות
מוות

מוות מוות מוות מוות,
מתי כבר יהא המוות ביתי הקט על שפת נחל שורץ דגיפורל. מתי?!
אני רוצה לא רק לשחות במוות, אלא גם לצלול בו,

מוות מתוק - מוות גואל
מוות שבא ומיד הולך
מוות שבא ונשאר לתמיד
מוות שלי ורק שלי
מוות שאין דבר לאחריו
מוות שהוא הכל ולא כלום
מוות שהוא חולשה וחוזק
מוות שהוא ניצחון ותבוסה
מוות שהוא טוב ורע

מוות עייף, מוות רצוץ
מדוע באת הלום?
אנא אמור לי
ואפוץ

מוות שאיחר את זמנו,
מוות 23 שנה מאוחר מידי

מוות שלי הכי טוב -
מוות שלי אין כמוהו.
מוות שלי אינסטרומנטלי
מוות שלי מונומנטלי
מוות שלי אקסטראורדניארי
מוות שלי אקסטראוגנטי
מוות שלי הכי בנלי

ואחיזתה רק מתהדקת עוד ועוד
אבל זה לא אומר שהיא לא תניח לך למעוד

מוזה שלי מדירת-שלווה
שלווה שלי מדירת-מוזה
מדוזות.
מדוזות חיות טובות
חיות מיתולוגיות יפות
מדוזה חברה של אפרודיטה
יפה כמוה
מי היה מאמין?
לא נראה לי
לא נראה לי שטוב לחיות

אינטרוספקטיבי
מוטב להתמכר לאפלולית הנפש ולכתוב עליה שיר
כשהיא מגיעה לקרשנדו
מאשר להימלט מפניה בצווחות אימה
ולהותיר הנפש ריקה מהיגון-שהוא-הכל

מוי מוי מוי מוי
מוי זה "יופי" בפינית
מישהו יודע מה-זה בעברית?
קיטוס קיטוס קיטוס קיטוס
מחר אפליג לאלבה-קירתוס
מישהו יודע מה-זה קיטוס בעברית?
ארדון בריגן רשקיל פאש!

מחונך האדם לחשוב
שכל מה שטוב לעשות
כדי להצליח -
זה טוב לעשות.

שירה עתיקה
האוקינוס לא גדול
רוח לעולם לא נושבת במפרשים
הספינה פשוט עומדת במקום
או שהיא נדה קלות לאחור
בכוח הרצון את המחר לא לראות
יבשה? אין
יבשה - אין

שירה עתיקה
אליסיון
אליסיון
מעיים, בשר
פתיתי אדם
בלוע של פיליפמוס
מתאבלים הפתיתים
מתערבלים הפתיתים

בלדה
מטאפורה: דבר טוב או דבר רע?
דבר רע
זה טוב רק בשביל אנשים שאני שונא
זה טוב רק בשביל מי שגוף שלו רופס
ופרצוף שלו מכוער
עד כדי כך
שלא רק שהוא צריך לכסות ערוותו
אלא שהוא גם צריך להתחפש
כדי לצאת החוצה מבלי שיצחקו עליו

אודה
מיזה באך ומיזה מוצרט לעומת היצירות הגדולות שלי?
מיזה גיתה ומיזה שילר לעומת היצירות הגדולות שלי?
למי יש סיבה יותר טובה משלי לחוות אושר עולמים?
למי?
הרי כולנו יודעים שאין אחד כזה.
כולנו יודעים שאני הוא הכותבנה הגדול ושאין בילתי.
כולנו יודעים.

כמיהה
מיטה/מוות
מיטה/מוות
למות במיטה
למוט במיתה
מוות מוות מוות מוות
מווט מווט מווט מווט
מיתה במיטה
מיטה במיתה

ארספואטיקה
מילים דקות
מילים שדופות
(אבל לא רזות)
מילים שמנות
מילים דשנות
אבל מילים שהן:
שלי-שלי-שלי-שלי-שלי-שלי-שלי-שלי
לעד, לנצח וגם לעולמי עולמים

מים נמים
נמים המים
כשיתעוררו ישקטו
חודרים
חודרים
מים שקטים חודרים עמוק, חודרים עמוק-עמוק לתוך הכוס של אחותך.

מי מכיר את מארלוס?
מי מכיר את יוהנה?
מי מכיר את אניטה?
מי מכיר את אילונה?
מי מכיר את כריסטינה?
אף אחד לא מכיר
אפילו אני לא
סתם חברות דימיוניות
לא שלי אפילו
של מישהו אחר

מיניות כובשת.
מיניות דורסת.
מיניות שמחריבה הכל, ה-כ-ל.
לא מותירה שריד ופליט.
מיניות שגדולה עלי בשתי מידות
(ולפעמים אפילו ב-3).
נשים גדולות, רכוווווווווות.
מפתות מידי,
לוחשות זימה חרישית בקול רם מידי,
איברים רבים מידי, עגלגלים מידי, בולעים מידי.

הומור
מיסטר אוסטו-פורוזיס,
למה שלא תבוא לכאן לשבת יחד איתנו?
אני ממש-ממש הייתי רוצה לחיות בסרט של לואי מאל

מי צריך חיים ללא שמיכת-מגן?
מי צריך חיים ללא רובה-צד?
מי צריך חיים ללא דו-שד?
לא - אנחנו באמת לא צריכים את זה.

מלאך מדבר בקול שופר
רעם מדבר בקול נהר
תנין שהופך להר געש

ממערב, ממזרח, מדרום, מצפון -
תמיד לתחנת הרכבת המרכזית מגיעים.
ככה זה בקופנהאגן.

פואמה
מנאצי עצת עליון!
זונות של הבשר וגם של הרוח
וגם של כל מה שמדכא יצר חיים
גופכם זונה וגם נפשכם
למה יש לכולכם מבנה נפשי כל כך אנטי-אלוהי?
אה? למה
אני ממש לא מבין.
אני הייתי רוצה לומר לכם שכולכם נפלאים
אבל זה לא נכון
הייתי רוצה שהשתיקה שלי תהיה עדות ל

מעכשיו אני כותב ספרות שבעה, בינונית, אנינה, רזה, טרנדית
עמוס עוזית, אתגר קרתית
ספרות יפה, בשביל החבר'ה (חבר'ה שיודעים להעריך ספרות יפה).
זהו.
מעכשיו אני כותב ספרות יפה.

כמיהה
מעניין אם גם גופי מעורר תאווה לגעת בו,
זה מעניין מאוד.
מעניין אם יש בגופי איזו מקבילה לפיטמות שרואים מבעד לחולצה,
זה מעניין מאוד.
מעניין אם גם נחיריים שלי זעים בתנועה שמעלה כמיהה לזיון
איתי.
זה מעניין מאוד.

שירה עתיקה
התעלו, חברים - התעלו!
הבליגו על כל יצר נקלה -
כי אז, ורק אז, שפתי לא תהא לכם לזרא!

מערכת הנמקות-יפות רציונליות

מצב-רוח זדוני של רובי
מצב-רוח זדוני של רובי
נלעג נלעג נלעג נלעג!
עוד שיר רגשני במקום שיר לוגי
עוד שיר רגשני במקום שיר לוגי

ארספואטיקה
מצברוחרעמצברוחרעמצברוחרעמצברוחרעמצברוחרעמצברוחרע

מרגעים של התעלות רוח ונשגבות רגש (כוזבים או לא)
לרגעים אלה של ערות בתנומה
של כתיבה מתוך שליחות ולא מתוך התלהבות
(כתיבה כי אין דבר אחר לעשות)
של כתיבה מתוך חובה לאנושות ולא מתוך עונג שמימי
(כתיבה שאין סיבה מוצדקת לקיומה)

מתים בריאים
כל כך בריאים
פרויד צדק, כן כן
פרויד צדק.
טוב זין יודע בחורות רבות
מיד יודעת לנענע העריסה

מתים תמים, מתיםתמים
מתים שלא יודעים שמתו
מתים שהיו מוכנים למשהו שונה לגמרי, משהו שונה לגמרי
מתים שקיבלו משהו צפוי
מתיםמופתעים
מתים שלא היו מוכנים
מתים שהמוות כקללה עבורם
מתים שהמוות לא טוב להם

פארודיה
מתינו מוטלים לצד הדרך
מתינו שתו יותר מידי פפסי
מתינו מחר הולכים לשחק כדורגל
מסתבר שלהילחם מתינו לא כל-כך יודעים

שירה עתיקה
מיותר המיתר הנימתר
ומניע הקלידים
מותר למתור מיתרים
סביב הצוואר

מקבר
וגורמים לי לרצות למות בגלל זה

ניאונות
מילים יפות-יפות, מילים יפות יפות
מילים שאף אחד לא יודע עליהן!
מילים שאף אחד לא ישחית אותן!
מילים שלי-שלי, מילים שלי שלי
ניאונות

עצב
ניגר הדבש כלענה או שמא זה דמי שניגר
מה מר מר מר מר הקיום

מחאה
נכון הדבר שנבלת חתול, אוגר או עולל
את עיניי מרפות מלהסתכל - ואינני יכול בקלונם להביט
נכון הדבר שאינני-יכול-שאת חוויות שמעוררות בי סלידה מהחי
ואף בחילה מהבריאה
אולם לא אבוש ולא אכלם
על כך
כי לעיתים מוטב שרב הנסתר על הגלוי
ובייחוד
כשראוי היה שהכל י

נ נח נחמ נחמן מאומן
מ מת מתו מתומ תמים
למה לי הם לא מניחים?
תעבירו לי את המלח, בבקשה.
מה מה, מה אתם רוצים?
הלוואי הלוואי הלוואי הלוואי
ש-כול-כול-כולם
י ימ ימו ימות ימותו

ארוטי
אני יודע שיום אחד אני והבת 12 נעשה סקס
וזו תהיה הפעם הראשונה של שנינו.

רומנטיקה
עור כה צחור וענוג, לציירו ודאי היה תענוג
את גופי הייתי מוסר בעבור הצצה מקרוב
במיסתרי המיסטריות של הגוף האנושי הלז
היה זה מודל או יציר כפיו של גאון מתבודד?
הו - בין ובין כך הוויה אלוהית טמונה היתה ביוצר
במידה כה גדושה עד כי מפליא הדבר שלא הירבה לאונן

גורל
"לא היה זה אני שדיברתי - זה הלוע!"

נשים: אילו יצורים נערצים!
ונאצלים..?
אם לא היו קיימות הייתי ממציא אותן
ואולי באמת המצאתי אותן

נשים הם יצורים אכזריים -
אכזריים כמו גברים.
אבל לא אכזריים כמו נמרים -
נמרים אכזריים כמו זאבים.
נמרים ששותים חלב עיזים
ושוחטים כבשים באחו -
הם גרועים כמעט כמו נשים!

גורל
נשים הן יצורים ארציים.
הסבל קבוע
תאוותן: שתמלאן
תהיה טוב? אולי אז גם שתאכלס רחמן
ובזאת ייתמו כל שאיפותן,
לפיכך לרצות נשים זו החולשה הגדולה ביותר!
כי אישה היא.. היא הרי דבר נחות ביותר!
.. אבל זו גם המתוקה שבחולשות -
כי כיף לזיין, כנראה.
הסבל קבוע

סבלות חולי הסרטן
+
סבלות חולי האיידס
+
סבלות חולי הסכרת
+
סבלות חולי השחפת
+
סבלות כל החולים של העולם בכל החוליים האפשריים
+
סבלות ישראל במצריים
כאין וכאפס לעומת סבלותיי

עוד מציאות ועוד מציאות =
כשלון רודף כשלון.
כשלון כשלון כשלון כשלון כשלון כשלון
דינמיקה של טרגדיה יוונית בשיא גועלה
רק בלי קתרזיס, בלי קתרזיס - אוי לא, למה לא? אז מה זה שווה?
זה לא טוב ככה
כי זה כל הזמן, כל היום
כל הזמן, כל היום
וזה כבר ממש מוציא

עין שלי זה לא סתם עין
זה עין חודרת לב וכליות
זו עין שתנצח
כל תחרות של קרב-עיניים

הגות
עינוגים עצמיים
עינוגים שמימיים
מסות פילוסופיות שלי -
לפח אשליך.
עינוגים עצמיים
עינוגים שמימיים
אשליות לא חייבות להיות מתוקות
זאת בשרי יודע
פחד לא חייב לבוא מראיה-תבונית של המציאות
הלוואי והייתי חושב כך!
לא לדעת
לא לדעת דבר
עינוגים עצמיים

בדידות
עיניים כחולות-אפורות כמו שלי +
נשמה שיודעת לדעת הכל +
גוף שיודע לעשות הכל +
יכולת להתעלות-רוח-כדבר-שבשגרה =
בחורה שלי (שלא קיימת)

כמיהה
עיניים של אילונה פאהטרו הם החיים שאין לי,
החיים שמעולם לא היו לי (כך שלא נגזלו ממני),
כל מה שהיה יכול להיות.
זה הכל וזה הכל ואלוהים, כמה שאני רוצה למות

עיקרון המוות:
אם לא תשיג אותה מישהו אחר יעשה את זה
אם לא תרצה לנצח את אווילות העבר והטבע - תובס
כל שנותר:
להיות כלי משחק, ללא ידיעת פשר המשחק
לדמות רגשות של מישהו אחר, לשחק תפקיד בלי לדעת איך
לחיות?..
והגורל כה מחריד
כי הוא אחד

ארספואטיקה
עירום ועריה, עירום ועריה
כורע בפני הדף הלבן, לגופי פיסת בד דהויה
ונפשי הדוויה כולה חשופה
לא לא, אל תיראוני יציר עולם הבדיה!
אל תקצצו כנפיה השבריריות של האלה המוזה

על הילדות:
תלתלים זהובים
הליכה משכרת בשמש הקופחת
בעיניים עצומות
אלימות ומנהיגות
בדידות
הומור מיוחד של רובי
עצבות
רץ מהר מכולם
ונדליזם
בנות אוהבות? אולי
חברות? כמעט
חברים - כדי להשחית
בדידות

עץ זית בלב החורשה
שורך ענפיו ולבואי מייחל
חבלי אלפף ואהדק על עורו המתקלף
גופי לא יהיה עוד
לא יהיה עוד ללעג לרוח תועה
לבי יהיה ריק
רגליי באוויר

עצוב לי על ילדים שמחים, שלא יודעים שבעולם:
אהבה היא לא אהבה
נקמה היא לא נקמה
חוכמה היא לא חוכמה
אמת היא לא אמת
אושר הוא לא אושר
תשוקה היא לא תשוקה
סקס הוא לא סקס
אלוהים הוא לא אלוהים

עקצוצי אצבעות
ללכת על קצות האצבעות, בבקשה
המוסיקה מחייבת
זה מה שמוצארט אמר לי להגיד לכם
זה מה שמוצארט אמר לי להגיד לכם
נא לא לחלות באבעבועות
אמנם אויר דל
אבל אויר טוב
לא טוב להיות אביון
יותר טוב להיות
אבי אבות כל שיגיון
יותר טוב להיות
לחדול

אנשים פונים אליי בנורבגית ואני לא מבין

אלגיה
אל תיטיבו חסד עם ברי הלבב -
יען כי ממילא אלוהים אמר שהוא אותם אוהב יותר מאת כולם,
אבל התעללו כאוות נפשכם בעושי העון -
יען כי בהם ככל הנראה אלוהים איננו מטפל.

צער על זה שאני לא יודע דבר
צער על זה שאיש איננו יודע עליי דבר
צער על זה שבכלל נולדתי

הומור
קדחת
"אחוות הלוקים בקדחת"
קדחת

שירה עתיקה
מהלך הנה והנה בערוגת מחילות שוק הבשר
מפתה קטינות קלות-דעת בהלצות שחוקות
פריז עיר האורות הייתה להיכל אורוות

קול ציוץ ציפורים
יותר מזה לא צריך
כשהתקווה ממאנת למות
הפעוט שבפעוט
לצידו של הטבע מתייצב
ואני אינני מת
כי לאהוב אני אוהב
ולשנוא אני שונא

קמפוס הר הצופים
זה לא כמו באודנסה
זה לא כמו באודנסה
שם נולד האנס כריסטיאם אנדרסן
שם יש גנים ופארקים יפהיפים
וגם ברבורים זכים וטהורים!
(כאילו לבשו בשר אלה של צ'ייקובסקי)
שם שט גם הברווזון המכוער (היפה) של אנדרסן
ופה כל מה שיש זה זימה הזועקת "הצילו"

קניתי אהבה בחצי מחיר,
זה היה זול - אז למה לא?
באותה הזדמנות:
קניתי מצברוחטוב בהנחה של סוף העונה,
זה היה זול - אז למה לא?
כשבאתי למכור אמרו לי:
"זה לא שווה כלום"
ואני חשבתי:
ככה זה שמחפשים מציאות -
ההשפלה לא מאחרת לבוא.
ופלונדי אמר:
זה סיפור שקר

קרב והולך מותי

שירה עתיקה
ארובות שאין להם תחתית ואת פי-הארובה לא יוצא עשן,
עננים שהם תרכובות מנצחות של רגשות חסד וגבורה מוגזמים,
כרובי בלונד ובת-צחוק נלבבת ושובבה תלויה על שפתם,
דוהרים הסוסים, איש לא יגף מאוצם, רודפים הם את
לוע ברית החמלה

ראיתי
בשיעור
בקורס "מבוא כללי לאמנות"
את
"האקסטזה של סנטה תרזה"
והיה
שם
מלאך
והוא
נראה
בדיוק כמו:
אילונה פאהטרו
ואני הבנתי הכל.
אלוהים שלח אליי מלאך שיאמר לי:
רובי - סקס זה לא בשבילך.

ראיתי היום את שרה ברחוב.
היא חצי שבדית אבל אני פוחד ממנה.
עשיתי כאילו אני לא רואה אותה,
אבל מאז אני לא מפסיק לחשוב עליה.

רגעי השפל של חיי אלה הם רגעים אלה
אני ממש לא יודע מה לעשות
נדמה לי שהכל קורס
אני פשוט אתבצר בבונקר שלי
ואני אתן סם-רעל לילדים
ואמות ביחד עם אווה

רגש
לא די
רגש, לא די
לא די רגש
רגש, לא, די
די
לא רגש

רובי
הנצחי
רובי
שלא מפליץ
רובי
שלא מזריע
רובי
הנצחי
רובי
שלא מפליץ
רובי הנצחי

רובי זה רוקנ'רול
וזה גם סקס וסמים
ועוד כלמיני דברים טובים
רובי - זה כל מה שאת צריכה
בייבי
רובי יעשה לך טוב
האני
רובי יעשה לך טוב.

רובי - חביב האלים
רובי - האציל שבאלים
רובי - אחרון הטיטאנים
רובי - פרומתיאוס של היהודים
רובי - את האף לא מקנח יותר בצמחים מטפסים

רובי כרובי, רובי כרובי
מה מתוק הוא טעם גומי
בואי לרובי ילדה שלי עם שפתיים שמנות
בואי לרובי
כי רובי הוא הכי חמודי
ואם לא תדעי לאן תעופי
תדעי שזה הכל בגלל רובי
כי רובי הוא כרובי הוא
כרובי הוא רובי


רוצח סידרתי בשם אלוהים
רוצח סידרתי בשם ראובן ויטנברג
אחד ממלא בתי קברות
האחר ממלא שורות ריקות
רשימת מוות שלו יותר ארוכה
אבל אם יארכו ימיי
אין יודע למי המוות יאיר פנים יותר

הרהור
רטנתי טינה והיא ניתרה בבהלה לזרועות אהובתי
בא לי לומר לכולכם כמה נפלאים הייתם
מתחשק לי לחשוק בנשים וגם בגברים
לאהוב את האהובים וגם את השנואים
לפצח גולגלות על פסי רכבת

ולהגיש זר קקטוסים לאלוהים בתוך קשת בענן.

מינימליסטי
רצון להירצחחחחחחחחחחחחח

רצון שלי להחריב עולמות -
שתיקה שלי מספרת הכל עליה
רצון שלי לגעת בכל -
שתיקה שלי מספרת הכל עליה
רצון שלי לספר הכל -
שתיקה שלי מספרת הכל עליה
תשוקה שלי -
שתיקה שלי מספרת הכל עליה

שתיקה שלי דברנית גדולה
אף מילה לא יכולה לה

סאטירה
רק דיקטטורים יודעים מה טוב לעשות
היטלר ידע, מוסוליני פחות

שירה עתיקה
חברים - לי אין
צוררי נפשי היו לי לחברים
חברים היו לי לצוררי נפשי
אז אימרו לי, לשם מה לי לכתוב-בחיי עוד מחזה עילוגים?

גורל
רק לחשוב שחשבתי שאתה חושב בדיוק כמוני
רק לחשוב שחשבתי שגם לב שלך יצוק זהב טהור
רק לחשוב שחשבתי שריאותיך מופחות באוויר-מתוק-שלי
רק לחשוב שלא חשבתי

ארספואטיקה
רק רב טוראי,
אבל כל צבאות העולם נפלו שדודים לרגליו
רק רב טוראי,
אבל היה לו את אווה בראון
רק רב טוראי,
אבל היה לו מוות לא מי יודע מה
רק רב טוראי,
אבל אולי יום אחד פולין תהיה גם שלי
רק רב טוראי,
היו לו הרבה בחורות.... אבל הוא לא דפק

שאול;
שאל נפשו למות

ארוטי
מי יודע אם לעת הזו הגענו
מי יודע אם כלל לא הקדמנו
מי יודע אם לא בדרך טעינו
מי יודע מתי יבוא אובדננו

אלגיה
חוצה ביעף אגמים זהובים
מרחפת מעל פסגות הרים מושלגים
בשבילה האלפים השוויצרים זה מגרש משחקים
ומדלגת היא בקלילות מגורד שחקים לגורד שחקים

אני אוהב לשנוא את עצמי כשאני אוהב לשנוא את עצמי
אני אוהב לשנוא את עצמי כשאני שונא לאהוב את עצמי
אני אוהב את עצמי כשאני שונא את עצמי
אני שונא את עצמי כשאני אוהב את עצמי
אני שונא לאהוב את עצמי כשאני שונא לאהוב את עצמי
אני שונא לאהוב את עצמי כשאני אוהב

שיר לכבוד אהובה חדשה שלי:
אהובה רוסיה,
שאני לא יודע את שמה.
היא כנראה רוסיה.
יש לה מבט קר -
מבט שמתחנן לזיון.
והיא נורא נורא נורא כוסית

אהבה
שיר לכבוד אהובה חדשה שלי:
נעמי לוינסקי
זאת שאני הכי גרוע איתה
כי כשאני רואה אותה:
אין לי מילים
אין לי השראה
רק רצון עז לתקוע לה

אהבה
שיר לכבוד אהובה חדשה שלי: מרלוז
שיר לכבוד זו שלעולם לא אדע מגע עורה

שיר מספר 121 על המוות
שיר בנלי להחריד
"שיר שמתאר את המוות"
שיש בו שלל "תפניות דרמטיות"
שיר מקברי

כה מבחילים הם האנשים. כה מבחילים. גברים ונשים כאחד. דלי רגש
וחדלי אישים.

שיר על הברק בעיניים של פלונדי - הכלב הטוב.
עיניים בורקות יש לו לממזר -
ממש התגלמות הניצוץ האלוהי.

פארודיה
שכולם ילכו להזדיין.
לכו זדיין;
שדן סממה ילך זדיין,
שאתגר קרת ילך זדיין,
שגדי סוקניק ילך זדיין,
שדן שילון ילך זדיין,
שיוסי שריד ילך זדיין,
שעמוס עוז ילך זדיין,
שחיים יבין ילך זדיין,
שג'ון לנון ילך זדיין,
שאלוהים ילך זדיין,
שאני ילך זדיין.

שכולם יעופו לי מהעיניים
לא רוצה לראות פה אף אחד
לא צריך שיזכירו לי כמה הם נחותים
אני יודע זאת היטב גם מבלי

פואמה
שכל אחד יבין מה שהוא רוצה -
אבל אני מבין דבר אחד
ואני אספר לכם מהו אותו הדבר,
אם כן, זהו הדבר:
התענוג הגדול בחיים זה למות (!)
אבל אל תגלו לאף אחד..
הס!
פססססס.........
ו......
וגם דוד המלך ידע את זה; כן-כן!
הוא מת הרבה פעמים..
זוכרים את הפעם הה

שמות זה דבר מיותר
למה לכל דבר צריך להיות שם
אני רוצה לחיות בלי שם
אני רוצה שלכל דבר יהיה שם חדש
בכל יום
ושלא נדע להבדיל בין דברים
כי כל פעם יהיה לזה שם אחר
ושנדבר על משהו
כל אחד יחשוב שמדברים על משהו אחר

שמישהו ירחיק ממנו את העט

שנאה אהבה שנאה אהבה שנאה אהבה שנאה אהבה שנאה אהבה
אהבה שנאה אהבה שנאה אהבה שנאה אהבה שנאה אהבה שנאה
שונא את כולם וגם אוהב את כולם
ניגודים קיצוניים תמיד באים מאותו מקום
אבל יכול לומר רק דבר אחד
אז אומר: שונא את כולם
אומר שאני שונא אבל יום אחד אומר שא

שירה עתיקה
בחדרון ויקטוריאני דהוי אור
חמימות זרה פושטת בי
ידיי זוממות להפשיט
היא שכובה ארצה
עורה רך והיא כה ענוגה
ידיי מגששות בתוכה

ארוטי
שפתיים של מוצצת
שפתיים של מוצצת
יש לה שפתיים של מוצצת!
"יש לך שפתיים של מוצצת", אומרים לה אנשים
בתוך הפה שלה - הזין מגיע עד לשקדים
בתוך הפה שלה - הזין מלחך ארוחת בוקר של אתמול
בתוך הפה שלה - הזין משפיך

תאוות המוות מושלת
והשנאה העצמית מתהוללת

תלאות לאינסוף
אין-לי חוויות עונג
הצלפות שוט
מענגות?
בעצם לא
נדירות
אבל אולי זה בעצם טוב
אני מפחד לומר שלום

מחאה
תלטף
תלטף עוד קצת
מקשקש בזנב?
זה כלב טוב
תיזהר שלא יישך

תנו
לי

תנו לי למות צעיר
למות זקן זה לא בריא
זה כמו למות מיתה טבעית
זה כמו לחיות מיתה טבעית

תנו לי למות, תנו לי למות.
מה, אתם לא שומעים טוב שם למעלה?
הרי רק אתמול הגיעה אליכם אספקה חדשה של מכשירי שמיעה!
רק שתדעו:
אלה מכשירי שמיעה שאני מייצר בעצמי..
מהמין המשובח ביותר - לא יכול להיות יותר טוב.
תגידו, אולי מכשיר שמיעה שלכם מכובה? תבדקו שוב

תנו לי משהו לאכול - אני מאוד רעב
אני אפילו מאוג רעב
אני לא חושב שמשהו טוב עומד לקרות

תענוג אחרון ודי
עד השפיכה

סופני
אני מת בקרוב
אני מת בקרוב
אני מת בקרוב
אני מת בקרוב
אני מת בקרוב

כמיהה
תשוקה אילמת
תשוקה חירשת
תשוקה עזה-מידי מכדי להכיל
תשוקה עזה-מידי מכדי להדביר
תשוקה עזה-מידי מכדי

תשוקה אילמת
תשוקה אילמת
תשוקה אילמת
תשוקה אילמת
תשוקה אילמת
תשוקה אילמת
תשוקה אילמת
תשוקה אילמת
צ'וקה אילמת
תשוקה אי-לה-מת


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
סוריאליזם
אה כן
למה לא בעצם
לא איכפת לך, נכון?
את אולי רוצה לשתות משהו?
אולי תעברי למשהו יותר נוח?
אה, לא?
למה לא?
אני בטוח שיש לך תחתונים נורא יפים
ומה שיש מתחת לתחתונים יפה יותר בודאי
טוב, אז בסדר, ניפגש בתוכנית הבאה

אמונה
כשם שאני לא מייחס
תוקף אוביקטיבי לנאמר
ע"י הזולת, כך גם
אין אני מצפה שהזולת
ייחס לדבריי תוקף אוביקטיבי -
שיהיה מוכן-להשתכנע.

אולי אני בעצם פוחד מהמוות
ואני בכל כך הרבה חוסר רצון
מתנסה במציאות
בגלל שהמציאות מסמלת עבורי את המוות
את הלא-נודע
את הבלתי-ניתן-לניבוי

אילונה פאהטרו הזו היא
משהו מיוחד.
אילונה פאהטרו הזו היא
שרלוטה בוף!
אילונה פאהטרו הזו היא..
אלווירה מדיגן בגירסה של שרלוטה בוף.

פח זבל טוב מראה, פח זבל סקסי.
הו, כמה סקסי! כמה סקסי.

אני תככן, ממש חתרן בלתי נלאה.
מוחי חורש מזימות.

אינטרוספקטיבי
אשרי דלי הרוח ונעדרי התבונה
אשרי כל אלה שפרות רוחי באושים להם!
אשרי כל נחלאי ונדכאי האלוהות
אשרי מגורשי היכל הקודש שהוא בית הנצח שלי!
אשרי האנושות הדלוחה והכל כך פופולארית,
אשרי האפסים!
אני שמח שהם חיים -
לא מגיע להם למות.

עצבות שלי אינסופית עצבות שלי אינסופית עצבות שלי אינסופית
עצבות שלי אינסופית עצבות שלי אינסופית עצבות שלי אינסופית

עצבות שלי אינסופית עצבות שלי אינסופית עצבות שלי אינסופית


הו, גיתה.
הו, גיתה!
אני אוהב אותך גיתה.
מה שאמרת היה כל כך נכון ויפה
אהבה היא לא כל מה שאתה צריך
אהבה היא הכל
וכשהיא הכל אז הכל הוא אהבה
הנצח הוא אהבה
אהבה היא הנצח
גיתה - אתה חבר הכי טוב שלי.

המשפטים של רובי הם: איך לומר..
מוחלטים, אפריורים ואקסיומטים
ואין לערער עליהם!
מובן?

ביקורתי
זהו עולם מאוד נשי.
הנשים רודות בגברים
עושות אותם לבבואת משאלותיהן העלובות
והאם אונס האישה או רציחתה יהא מרד בשילטונה?
מובן שלא - שהלא פעולות אלה הן מעשה ידה-המכוונת של האישה
רק בדרך אחת ניתן למרוד:
להתמיד
במחשבות נוגות אודות נצחיותה הרגעית של ההוו

טוב למגר נטיות אובדנות,
אבל יותר טוב להחזיק אותן בחיים.

כל אדם חדש טוב שאני מכיר
רק מבהיר לי כמה אני רע
וכמה אני בעצם לא רוצה להכיר אנשים טובים
שיגרמו לי לחשוב שיש טוב בעולם
כי אני שונא להתאכזב

כל מה שיש לכולם ולי אין:
סקס, סמים וליקוקי-ביצים
כל מה שלי יש ואין לאף אחד אחר:
הכל (אבל בעיקר רצון עז למיתה מידית)

סופני
לשכנע אותם לשחק, לשכנע אותם לשחק.
לשחק את המשחק שלך ואז יאהבו אותך.

קיבוץ
לא לדרוך לי על האצבעות - אני מבקש
ללכת זקוף ולא להזיע - אני מתחנן
את יפה, אחרת לא היית פה איתי.
לא להגיד לי שאני לא מספיק יפה.
אני לא רוצה לחשוב שקיים איש מלבדי,
שראוי לנתח האדמדם ביותר של אישיותי.

לו היה לי חתול
הייתי מלטף אותו כל כך חזק עד שהיה
מת

לי יש הכל.
כל מה שכל כך
היה יכול
אולי לגרום לי
לחשוב
שלא לאבדון ראוי העולם:
זה אין לי.
א נ י כ ל כ ך ש ו נ א א ת ע צ מ י

לכבוד מנהל אתר שיגור טילים גרעיניים יקר,
אני מבקש ממך יפה-יפה
שבבקשה-בבקשה
תשאל מישהו איך מפעילים את זה,
תעשה שכבר יעשו שזה יקרה.
אוף..... אתה יודע למה אני מתכוון......
אני ממש-ממש צריך בדחיפות שיעוף לפה איזה טיל גרעיני.
בצפייה רגשנית לשיגור מוצלח

הומור
למה שלא נהיה חברים במאפיה?
או שודדי בנקים?
או סתם רוצחים-להשכיר?
הכל, ולו בלבד שנקבל כסף על זה.
הלא העולם הוא מכונה שמופעלת מכוח הכסף ומייצרת רק כסף
והלא תהומות התבונה ועזות הרגש -
אין בהם אף כדי להשאירנו בקיומנו הפיסי יום אחד נוסף כאן

פארודיה
מחר עוד יומולדת
עוד מסיבה אומללת
מחר סיבה נוספת לרציצות שכל
מחר סיבה נוספת לרצות-אבל-לא-להיות-מסוגל למות
מחר שוב ים יגוני ישקע בבריכת הקיבוץ
מחר מזימות שפלות מסחררות ראשי
מביט שמאלה וימינה ואיש איננו מבזני
אבל אם לא אזהר גם זה יקרה
כי הכל מספרים

אינטרוספקטיבי
מילים שלי לא אומרות לי מה לעשות.
מילים-שלי, יפות ושותקות בגלל שהן יפות ושותקות.
מילים-שלי: משרתות חרופות וסרוחות.
מילים-שלי; לעולם לא יהיו שלי.
מילים-שלי? הן שלי ורק שלי.
מילים-שלי מטאפיסיות לגמרי.

אהבה
נראה לי שלא קל לבחורות להתאהב ביצורים דמויי אלים
אולי אני טועה

אוטוביוגרפי
ספרות קלושה שלי נועדה להסביר לכם למה אני מפאי"ניק
למה אני מצדד בכינון ממלכה מאוחדת
של רצונות חופשיים שכולם כפופים לשל-שלי

אוטוביוגרפי
אני חושב ששירים שלי הם בנים לא רצויים -
שנולדו כתוצאה מזיון עם רוח הקודש,
ושמסות שלי הן בנות לא רצויות -
שנולדו כתוצאה מזיון עם מאריה הבתולה -
ואני, ואני חושב שהאשכים שלי פשוט נפלאים - פשוט נפלאים!

פארודיה
תנו לי לספר לכם משהו על החיים לאחר המוות
אני חושב שאולי גם אתם תילמדו משהו מהסיפור שלי
אני חושב שאם תקשיבו טוב-טוב תגלו
שזה אולי היה יכול גם להיות הסיפור שלכם
אני חושב שאם תקשיבו טוב-טוב תגלו
שזה בעצם סיפור חייכם
אני חושב..
אבל זה לא - לא לא!
כי


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
אהבה היא כמו אמנות
כשהיא גדולה היא לעולם לא מתכלה

אז איך אני מסכם 23 שנות רצון למות?
אז ככה:
4 שנים ראשונות די מהוססות מבחינה אובדנית ושאפילו זכור לי
שהיתה בהן עליזות מסויימת

איך אביזרים יכולים לעורר תשוקה? טוב, הנה שתי דוגמאות:
1) מגהצים חמים על שדיים לוהטים
2) סיגריות בוערות בתוך כוס לחלוחי

אין סבל שהוא בלתי נסבל
אין סבל שהוא בלתי נסבל
אין סבל שהוא בלתי נסבל
אין סבל שהוא בלתי נסבל
אין סבל שהוא בלתי נסבל

אני, לא, מה, שהייתי, רוצה, לחשוב, שאני.

אני יודע איך צריכה להיראות אמנות גדולה...
היא צריכה להיראות בדיוק כמו שיר מספר 176

אני כה מתעב את הגדולה הראובן-ויטנברגית
אני ממש שונא את הכותבנה הגדול.. בררר! הוא ממש אדם רע..
די לברוא עולמות ולהקריס עולמות כהרף-עין, בהינד עפעף - די
כבר
נמאס לי להיות להיות יצור מטאפיסי לגמרי, לא עוד
אני רוצה לאהוב

אני משוכנע שאם שר המוות לא יקטוף נשמתי
תהיה זו השינה או הצער הרב

אני סובל הרבה שנים
כנראה שיהיו לי הרבה שנים טובות

אסור לאבד הזעקה
הזעקה עוד תישמע

אף אחד לא שונא אותי כמו שאני שונא את עצמי
אף אחד לא אוהב אותי כמו שאני אוהב את עצמי

אתה לא יודע מתי זרע האלוהים יפרה את הביציות שלך
אבל אתה יודע מה אתה רוצה לעשות בחיים
או מה לא

רכבות ריקות, פסים מדושאים, לבבות בורגניים, בחורות נורבגיות,
מיתות מענגות, בקרים עצובים, יקומים מאוינים, זונות בחינם,
דלתות מצוטטות, אזיקים משחררים, תנשמות מפתות, ריצודי נשיות,
קירות סחרחרים, מפלחים אגסים, מרכלים על אלוהים ושותים דם של
עיזים.

הדבר הרע ביותר שיכול לקרות לי זה שמשהו טוב יקרה לי
משהו כמו:
להגיע בזמן לשיעור "מקורות מיתולוגיים לאמנות"
להחליף מילה עם בחורה
לא לשכוח יצירות שלי במכולת
שהבחורה מדנמרק תתקשר
או הבחורה מהולנד
(אפילו טוב יותר)
או שנעמי לוינסקי תתחכך לי בטעות בכתף

הו, שוב שוברט מפר יגוני! האושר שבכאב, אושר של אל-בצלם-אדם.

ההוכחה לקיומו של אלוהים - אני

המוות.

היינה וירמיהו צדקו
הכי טוב בכלל לא להיוולד

הכלב הזה הוא אבא
הכלב הזה שלך
הכלב הזה הוא אבא שלך

הצד החולני של האנושות - אני

התפאורה מכוערת
הדמויות לא אמינות

סופני
זו הייתה מערכה עקובה מדם. ועתה נעבור לספירת הנפגעים והפגעים:

חבר הוא עד אופי של האנושות.
חבר אומר בעצם קיומו:
"אל תגיד שהאנושות כולה מתועבת."
חבר אומר בעצם קיומו:
"האנושות בסדר - עזוב אותה במנוחה."
חבר אומר בעצם קיומו:
"כולם זונות וגם אני, אבל אני זונה שהוא חבר שלך."

חלום. אני נדרס ומישהו אומר לנהג הדורס
"ידוע לך שהרגע דרסת את הדבר הטוב ביותר שקרה לאנושות?"

יש משהו בקמיצות במטאפורות ואימרות כנף,
(ובזה שהחרבתי את פוזת המשורר שיושב על ענף),
שימחישו לקורא ואני כמה אני והוא אומללים,
למרות שאנחנו בכלל לא מכירים!

סופני
כל אותם חוליים משוקצים של הבריות השוטות לי נותנים הבנה ברורה
ומלאה של היקום.

כל יום אני מתפלל
שהלילה יהיה יום,
ושהיום יהיה לילה -
ושאני לא אקום בבוקר
שמחר יהיה אתמול,
ושאתמול יהיה מחר -
ושאני כבר מת מאתמול

כל מה שנקנה במאמץ לא שווה את המאמץ
יש לחיות את האיכויות האישיותיות-אפריוריות-ראשוניות
ואם תלאות הגורל המיתון - יש להחיות אותן
זה כמו שבאטמוספירת כלו-כל-הקצין
גדולה יודעת-כל-אופק אופפת את הנפש
או שהמוות מחיש צעדיו

כשמישהו אוהב אותך הוא בעצם מצדיק את קיומך
זה כאילו שאם אתה לא אהוב אתה לא קיים
זה כאילו שחבל הטבור של קיומך ניתק לכשאוהבך זונחך
אז במהלומה ניצחת חודרת לנפשך ההכרה בעליבות קיומך
בחוסר הנחיצות של חיים-ללא-אהבה

לא אנשים יפיגו הבדידות
אלא היצירה
לא אישה תגוויע יצר המין
אלא סיפוק עצמי

לה-לה-לה-לה-למות
אה-אה-אה-אה-היום
בההההההה-יםםםםםם

מבט שלי חורך את האוויר.
אש להבות - שאיש לא יתקרב!
כל מה שבתווך נשרף
והאש מעכלת אותי גם

מה יותר גרוע:
לעשות רע מתוך ידיעה שאתה עושה רע,
או לעשות רע מבלי לדעת שאתה עושה רע?
מה יותר גרוע:
למות מתוך ידיעה שלמות זה רע,
או למות מבלי לדעת שלמות זה רע?

מחר יהיה יותר טוב. אני בבית מחר, אני בגהינום מחר.

הגות
מחשבה היא חוויה נעימה
השכל מרגש..
התבונה היא רגש
הרגש האסור ביותר
וגם הרגש הטהור ביותר
מחשבה יפה היא מחשבה סקסית
מחשבה כמהת-סקס רודפת מחשבה סקסית ומשיגה אותה
מחשבה מזדיינת עם מחשבה. כמה שזה טוב!
מחשבה: הוווווו
מחשבה: האאאאאאאאא

מעולם לא שגיתי.
תמיד המוות היה הבחירה הטובה ביותר.
והיום יותר מתמיד.

מערכת הנמקות שתאפשר חיים -
שתצדיק הכל - אפילו את עשיית הטוב!

מתי אני כבר אמות? מתי אני כבר אמות?
אני רוצה למות עכשיו, כן!
ממש עכשיו.

ניצחון שלי זה ניצחון האל וכישלון שלי זה ניצחון השטן

למותם של גברים

ציטוטים:
הרדיו אומר "סופת שלגים בדרום טרג'קיסטן הותירה עשרות אלפים
ללא קורת גג"
דקארט אומר "אנחנו לא יודעים מתי אנחנו ערים"
אני אומר "תביא לי שני סוכר ולחם"
מי בכלל צריך ציטוטים לעזאזל?
שכולם יילכו להזדיין

צריך לאונן כמה שיותר.
צריך לאונן כמה שיותר.
צריך לאונן כמה שיותר.
זה טוב לאונן -
זה מפיק נתזי זרע.

קה-טס-טרופה
זה ביוונית?
זו טרגדיה איומה
זה בספרדית?
קה-טס-טרופה - טרגדיה איומה
קה-טס-טרופה -
טרגדיה איומה.
איום ונורא שורר בכל.
קסטרופה - טרגדיה אה-יו-מה

רוצה רק את הכוס -
לא צריך מה שמסביב.

מיתולוגיה
רא - לא לשווא היית נחבא אל הכלים לפני שטירופך נגלה לכל איש.
איזיס - את רעיה ומלכה, את טובה לכל מטרה, את משתגלת כמו אלה!
ארוביס - ערמומי כתן תכסיסן כתן עצתך כמגבת הטחובה מתחת
למיטה.
אטן - מי ייתן ולא היה.


לרשימת יצירות המסה החדשות
גלידהלאיי גלידהלאיי
הפי-קריין הפי-קריין
מרגיל סאוויאן
הורי קריין
ארדן בין דר שרדיס פאל


לרשימת יצירות המחזה החדשות
"אני לא יודע. אני ממש לא יודע."

סופני
את יודעת למה אמנות שלי עשירה?"
"לא יודעת. למה באמת האמנות שלך עשירה?"
"כי חיים שלי דלים; נורא נורא דלים. אני חי רק דרך האמנות
בעצם. כן-כן. ואני חושב שזה די עצוב בסך הכל. די עצוב."




יש פה דו
מיניים?
למה כולם דו
מיניים פיתאום?

גמבה.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/MosheAlush
יוצר מס' 10072. בבמה מאז 30/1/02 21:18

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות למשה אלוש
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה