אני חושב שאני חותך סלט מכל הלב. אני באמת משקיע. אני
מת על הרגע שבו אני נכנס למדיטציה הזאת של הלחתוך. אני
מכין את השטח, שולף את הקרש. שוטף את העגבניות שלי.
מצהיר כוונות. אחר כך אני מוריד להן את הפטמות. חותך
אותן באמצע. בדיוק באמצע אני משתדל.