אני רוצה להתפרק לרסיסים
לחתיכות קטנות של חומר גלם איכותי

או כמו חייל מזיע מאובק מקושי או מדם
אשר מחליט שאת הזר הכי יפה הוא עוד יקנה
בשל אותו פזמון ששם פרחים בתוך קנה.

חיוך של סיפוק מרוח לי על הפנים וד"ר
פופובסקי, הכירורג הבכיר, מרים גבה.
"שווסטר, מה את עושה כאן, משעמם לך בבית?
בא לך כוס קפה עם הרופא הכי אהוב עליך?"
"רק אם אתה מכין," אני שולפת איום.
בטח. ד"ר פופובסקי שאתה תכין לאחות כוס
קפה? אני חושבת בלבי.