[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לא ברור מה משך את הציפור לבקר כל פעם את ההיפופוטם באגם. רב
הזמן הוא היה מתחת למים, ולמעשה הם כמעט ולא הכירו בכלל. אבל
היא פשוט המשיכה לבוא אליו בתקווה שיום אחד הוא יצוף מעל המים.
לא היה אכפת לה להסתפק רק בגב.

פעם אחר פעם הייתה באה אליו, מקווה שלא יהיה צפוף מידי
מציפורים אחרות והיא תוכל למצוא לה מקום פנוי. לפעמים הייתה
משתעשעת במחשבה שהוא שומר לה מקום מיוחד. וכשהייתה מוצאת הייתה
פשוט מתיישבת ומתחילה לספר לו על הא ועל דא והוא היה סופג הכל
לתוכו. היא כמובן לא ידעה אם הוא באמת מקשיב ומה הוא חושב. הכל
היה נשאר מתחת למים.

בסתרי ליבה הייתה מקווה שיום אחד, פעם אחת, ההיפופוטם יצוף מעל
המים, כי הוא חשב על הציפור שתגיע, כי הוא נזכר בה, כי הוא רצה
לשמוע את קולה, אז הוא צף. והיא הייתה מוכנה בנתיים לא לקבל את
זה ממנו כי לראות רק את הגב זה מה שיש לה והמעט הזה החזיק
אותה.

עם הזמן היא הבינה שיש פער כל-כך גדול, אבל כל-כך גדול בין
הציפור להיפופוטם , בין מה שהיא רוצה לבין מה שהוא מוכן לתת לה
וכל פעם שהייתה מבינה זאת הייתה פשוט קמה ועפה. אבל היא גם
תמיד הייתה חוזרת. לא ברור מה משך את הציפור לבקר כל פעם את
ההיפופוטם באגם.        

האמת היא שההיפופוטם הזה פשוט היה בתהליך של לשקוע. שום ציפור
לא יכלה לעזור לו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אף אחד לא נולד
עם פז''מ

אלא,

רק מת איתו


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/10/99 16:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיכל כהן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה