[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









First timer




06.05.2008
ערב יום הזכרון לחללי מערכות ישראל.



זה לא היה לפני הרבה זמן, כשבעה חודשים אני חושבת.



אתה גורם לי להרגיש מיוחדת.



הוא סיים טירונות וזה המכתב:
"לפני כמה חודשים חשבתי לעצמי שזהו בעצם, אתה מתגייס.
באיזשהו מובן סיימת באותו הרגע פרק חשוב מאוד בחיים שלך ועברת לפרק הבא שבשביל
הרבה אנשים הוא בין הפרקים הכי משפיעים לעתיד.
נורא הייתי רוצה לומר שכרגע סיימת אותו ואתה מתחיל עוד פרק, אבל זה לא ככה,
אתה ממשיך עם הפרק הזה בשנתיים וחצי הקרובות, שזה המון. אתה בעצם נודד בין הקל
לקשה ובין הקשה לקל במשך השנים האלה, בין אם זה בבית או בצבא.

אני רוצה שתדע שאני באמת ממש גאה בך על ש... לא. גאה זו לא המילה כי למען האמת
לא יכולתי לצפות ממך לפחות מזה, היה ברור לי ואני חושבת שגם לכולם שאתה בן אדם
שלא תוותר לעולם על מה שאליו כל כך ניסית והצלחת להגיע.
ואני חושבת שגם אם זה היה קשה יותר היית מצליח כי אתה לא בן אדם שנכנע. אף
פעם.
ורק ככה אני מכירה אותך.

אני חושבת שהמילה שניסיתי למצוא היא יותר בכיוון של שמחה בשבילך,
כי באמת, עד כמה שאנחנו לא ממש בקשר כרגע אתה עדיין חשוב לי, מאוד. וכל צעד,
אף הקטן ביותר, שתעשה ותתקדם אני אהיה הכי מאושרת בעולם בשבילך.

-01:37 הפסקתי בנקודה הזאת, בערך שעה לפני טקס ההשבעה שלך. לא לקחתי את המכתב
הזה, שלא יהיה איתי, ולמען האמת אפילו לא סיימתי אותו.-

... מתן, כשעמדתי שם בטקס, בחלק העליון ביותר בין מקומות הישיבה, ממש כמעט
מולך, הסתכלתי על כל החיילים, שהם אמנם חיילים אבל עדיין לא באמת, עדיין ילדים
באיזשהו מקום.
וזה קשה ומוזר לחשוב שבנקודה הזאת זה בעצם כבר לא נכון, אני יותר טועה מצודקת
כי הם כבר לא ילדים והם כן חיילים והם אלו שיגנו עליי ועל כולם ועל כל המדינה
הזאת בקרוב, ובאותו הרגע אני חשבתי לעצמי את המחשבה שהיא כנראה המחשבה הכי
נוראית שיכולתי לחשוב שם,
אני בטוחה שאני לא היחידה שחשבה את זה אבל ברגע שאחד המפקדים או הקצינים או...
אני כבר לא זוכרת מי זה היה שאמר שהמפקדים נשבעים לשמור עליכם ככל האפשר
ולהחזיר אתכם בריאים ושלמים הביתה בסיום השנים האלו,
מתן אני נשבעת שהצטמררתי. חשבתי לי שאני כרגע עומדת מול... הרבה מאוד אנשים
שמתוכם, בעצם... ועוד היום, במצב של המדינה היום...
מתן הם לא כולם יחזרו הביתה.
ורק מלכתוב את זה אני בוכה עכשיו מול המסך כמו ילדה, שזה כנראה בעצם מה שאני.

וזה מפחיד אותי. מפחיד למרות שהכרתי שם מבין כולם אולי ארבעה אנשים, ששניים
מהם רק סיימו בית ספר לפני ארבעה חודשים, ועוד ראיתי אותם מדברים, צוחקים,
יושבים בפינת עישון ומדי פעם אפילו לומדים. ועכשיו מתן, עכשיו הם לובשים מדים
ובעוד כמה חודשים גם ילכו להלחם ו...
ומתן אתה אולי יותר גדול מהם אבל אתה עכשיו שם איתם, ואתה גם תלך להלחם ו...
מתן...
מבין כל הילדים שעמדו שם היום במדים והחזיקו נשק כמו גדולים אני... אני
הסתכלתי רק עליך וחשבתי כמה שאני דואגת לך.
כמה שהייתי רוצה לדבר איתך כל בוקר רק כדי להזכיר לך שאתה צריך לשמור על עצמך.
בשבילך, בשביל המשפחה שלך, בשביל החברים שלך... ומתן... בשבילי, אני רוצה
שתשמור על עצמך גם בשבילי.

ואני יודעת שביקשת שדי עם המכתבים ובלי כל קשר אני גם שונאת לכתוב מכתבים כאלה
במחשב כי זה בכלל לא אישי וסתם לא משהו ו... זהו נראה לי.

אני לא רוצה לסיים את זה בדרמטיות יותר ממה שזה כבר אז אני רק אבקש, בפעם
המיליון והכי מהלב בעולם, תשמור על עצמך. בבקשה.

אני אוהבת אותך                                         שירה."



"I think of you with hesitation
I think of you too hard
Come on back to me
But don't make me sorry"







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אולמי ורסאי?
מהרצפה לתקרה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/6/08 19:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שירה סמית'

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה