אחרי הצבא ירדתי לאילת לחפש עבודה מועדפת ומצאתי את עצמי
בטיילת מוקסם מהאנשים ומכל הג'אגלרים שהפריחו חיים במקום.
כל יום הכרתי עוד אנשים מקסימים ואחרי חודש בערך מישהו הציע
לי לתפוס איזו פינה קטנה ופשוט לצייר פורטרטים. קן ציור היה
איתי רק קצת חוסר באומץ, ציירתי אנשים אבל זאת הייתה תחושה שונה.
אחרי מספר שעות ישב בחור על הכסא מולי. צייר אותי אמר.. וחייך את החיוך
שאתם רואים עכשיו. ציירתי חצי פנים ואיכשהו יצא שהוא היה חייב ללכת.
המשכתי את החצי השני. הוא מעולם לא ראה את הציור המוגמר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.