[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









אירלנד - אנשי פאב בגאלוויי


אירלנד - אנשי פאב בגאלוויי


אירלנד - אנשי פאב בגאלוויי
Aftermath



ב-16.8.04 הגעתי לגאלוויי, Galway.
שמעתי רבות על העיר הזו - מסיפורים, משירים - על המפרץ הגדול, על האיים
הקרובים, על הנוף והמקומות המיוחדים.
אבל מה שמייד תפס אותי היו הפאבים. :) כמובן...
לאן שלא הלכתי היה אחד, מלא אנשים ומוזיקה אירית, והבירה נשפכה שם כמו...
ובכן... כמו בירה.
נכנסתי לפאב שנראה לי הכי שמח, הזמנתי כוס גינס והתיישבתי בשולחן הקרוב לבמה
עליה ניגנו חבורת נגנים.
המוזיקה היתה נהדרת - מיטב שירי העם, שירי ריקודים (Reel, Jigs) שנוגנו ברמה
מעולה ובשמחה גדולה, אושר אמיתי מהלב.
בשולחן לידי התיישב אדם מבוגר, עם סוודר לבן וצמרירי, ועיניים כחולות-בהירות
כמו הים במפרץ גאלוויי. הוא הצטרף לשולחן בו ישבו שתי נשים צעירות, שלא התנגדו
והציעו לו כיסא נוח מול הבמה.
הם התחילו לדבר ביניהם - על השירים המנוגנים - איזה שירים הן שמעו בילדותן,
ומה הוא משמיע לנכדיו- על מזג האויר, ועל העיר עצמה.
בעודי מקשיב מוקסם לשיחה המתפתחת התיישב במושב לידי אדם בגיל העמידה, מכנסיו
האפורות מוכתמות מבוץ, על רגליו מגפיים שחורות כבדות, וקרעים בסוודר הכחול
שכיסה את חלק גופו העליון.
הוא הניח על השולחן שתי כוסות משקה - בירה גינס, ונוזל חצי שקוף עם חתיכת
לימון שצפה לה ממעל.
מיד עם הלגימה הראשונה של הגינס הוא התחיל לנוע לקצב המוזיקה, מפזם לעצמו את
המנגינה והמילים, מוחא כף בהתלהבות בסיום כל שיר.
על השולחן הוא הניח ערימה של צדפים, מטבעות, ושאר דברים, עיין בהם, הפריד את
המטבעות מהשאר וניגש לבאר להזמין עוד כוס גינס, אותה נשא לשולחן כששתי ידיו
לופתות אותה בחוזקה.
בשלב מסויים הוא הוציא מצלמה פשוטה ומרופטת, וצילם את חבורת הנגנים ברצינות
תהומית, גורם לי לתהיות רבות בקשר לחייו-
האם הוא משוגע, תמהוני, או סתם אדם קשה יום שמוצא את השקט הנפשי שלו בצדפים
וצילום, האם הוא נשוי, האם יש לו ילדים, ומה הוא באמת עושה - דייג או פועל
נמל?
שאלתי אותו- "חבר, מה זה המשקה השקוף שאתה שותה?"
והוא, מביט אלי ומרים את הכוס אט אט, ענה: "תטעם."
לגמתי מהמשקה, שהיה חם, וחריף, טעם של וויסקי, אבל עוד משהו.
"קוראים לזה וויסקי חם, זה התרופה להכל.
יש בזה שוט וויסקי, מים חמים, דבש, פלח לימון בו נעוצים 5 שיני ציפורן. פה הם
שמים רק שלושה, אבל זה גם בסדר.
תשמע לי, אם אתה חולה, חמש כוסות של וויסקי חם, אתה נכנס למיטה ומזיע כמו
שמעולם לא הזעת, ולמחרת - בריא כמו שור.
באמת, זה הכי טוב."
הוא לקח לגימה ארוכה וסיים את המשקה.
"ועכשיו החלק הכי טוב!" הכריז בחגיגיות, שלף את פלח הלימון והוציא את שלוש
שיני הציפורן שהיו נעוצות בו, ותחב את הפלח לפיו.
"אההההההה," הוא חייך, החזיק את הקליפה והשליכה לתוך הכוס הריקה.

ואתם יודעים מה,
יותר לא עניין אותי אם הוא משוגע,
או אם הוא נשוי או במה הוא עובד.
הוא האיש שלימד אותי איך לא להיות חולה,
איך לא לחשוב חולה,
איך דברים קטנים עושים אותך מאושר.
הוא האיש שהראה לי שהכל תמיד יהיה בסדר,
ושבכל דבר אפשר למצוא משהו טוב, משהו לאהוב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כל יום, בכל שעה
ושעה, אני יושב
וכותב
לבמה חדשה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/11/04 6:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חוזה בחקיץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה