[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אז אתה שומע, אתמול, באמצע הזיון, היא פתאום אומרת לי:
"תוציא אנחה. בשבילי. רק אחת. אנחה".
לא רוצה. לא רוצה להוציא אנחה. לא חייב. זכותי. מי אמר שאני
חייב למישהי אנחה.  מצטער, לא נותן אנחות. לא רוצה. ואף אחת לא
תכריח אותי.
אז המשכתי לפשפש בה מבפנים, לנשק לה את הפטמות ולגעת בהכל,
והיא מעליי נאנחת וגנחת ומתפתלת וכמעט צורחת, ואני מתבונן,
חוקר, נהנה ושותק, והיא לוחשת: "שחף... שחף..."
"אוף" אני חושב "אני כמעט אוהב אותה, אולי אתן לה אנחה, אני
יכול להיות נחמד, זאת רק אנחה"
אז המשכתי, והגברתי, ונגעתי, ופשפשתי, ורגע לפני שגמרתי
לחשתי:
"או-רי-ת...." וגמרתי.
והיא התבוננה בי, כולה מלאת פליאה ותמהון, איך נאנחתי לה
פתאום, והיא בטח חושבת איזה יופי זה היה, והיה שווה לחכות
לכזאת אנחה.

אז אתה שומע, היא מורידה לי כמעט סטירה וכמעט כבר בוכה.
בכלל שכחתי שלא קוראים לה אורית.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אין לי מלגזה.


המלגזן הזועם
בוידוי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/12/98 3:25
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אמיר טימור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה