ביום הוא כוכב ויש לו הכל
אישה מזהב, בית גדול ויפה
ילדים מפלסטיק וריח פרחים

בלילה הוא קם, משום מה לא נרדם
והאשה לא נושמת
והבית הוא כמו מגרש גרוטאות ישן
הילדים עוד מפלסטיק
וריח חורבן

גיבורים נופלים מעל ארון בגדים
הסיוטים שלו הם כבר לא מצויירים
אבל הוא לא מפסיק ונלחם ברשע
עובר שורה שורה, בגשם נוזלי
או בשלג כמו במדינה זרה

בכלא הוא קפטן, הוא נותן פקודות
כולם משתחווים כשהוא רצה לרקוד

בחוץ הוא פושטק
בחוץ הוא נזרק, עוד ילד משומש
שאלוהים החליט לשכוח
עוד ילד שהזמן החליט עליו לפסוח

וגיבורים נופלים מעל ארון מתים
הסיוטים שלו הרבה זמן לא חוזרים
הוא עוד לא נרגע ונלחם ברשע
שורה יותר מדי, מוציא את החוטים
תעזרו לו, הוא עוד חי בתוך ארון מתים

גיבורים נופלים מעל ארון מתים
הסיוטים שלו הרבה זמן לא חוזרים
הזכרון נשאר, המנגינה נגמרת
הזכרון קטן, האשה, היא שוב נושמת
הילדים הוטחו היום הם דיסק מחשב
וריח של פרחים פתאום הוא מנשב

הזכרון נשאר, המנגינה נגמר
הזכרון קטן והאשה נושמת
הילדים הוטחו, היום דיסק מחשב
וריח של פרחים מעליו מנשב

הזכרון קטן...