כוס אומ אומו כל המנאייק.
אני חופשי, חופשי ומאושר.

יש לי ליפה, ליפה על הראש, אני מסתבן איתה ומקציף קצת שמפו.
יש לי ליפה, ליפה על הראש, ושאני מסתובב בקניון..זה לא על שיפוד השווראמה.
יש לי ליפה, ליפה על הראש, אני שולף משם משפטים מוחצים וכל הבנות נופלות.
יש לי ליפה, ליפה על הראש וכולכם יכולים למצוץ לי, כי אני דומה לאחשוורוש.

יש לי ליפה, ליפה על הראש, וזה מונע מחמצן להגיע לי למוח.
אז מה לעשות שלצייר...לא היה לי כח?

וזה לא שאני מזלזל בצילום, זאת האהבה השלישית שלי.
יום שבת, אני ותומי נסענו לאחת הגבעות מאחורי שוהם וקלטנו גבעה שמשקיפה על קו
האופק של תל אביב.

צילום פורטרט, sony digital camera XYshift 3001.
חשיפת צמצם קידמי - 3 מאיות השניה.
חשיפת צמצם תיכוני - שעה וחצי.
מדוכה - מפלסטיק.
מודל - אני.
שעה- בין ערביים, בערך שבע וחצי.
לחיצה על כפתור הצילום - שניה וחצי, מה שעודד הצתמצמות חד כיוונית אימפולסיבית
של קרני UV לחדור לעדשה האפרוגנית.
טימטום - מלא.
שיעמום - לא היה משעמם בכלל.
עזרים - אני ותומי ברוסלי השחור, נעמדתי בזווית שתאפשר לי חשיפה מלאה וראייה
תת עורקית למשב הרוח שחדר את הצילום הצנטרפוגלי, מה שמנע ממני להשתמש בפלאש,
ומה שמנע ממכם לראות ת'פנים היפות שלי.

היה שווה חשיפה, לא?


"תבלו..."