כשהסתכלתי על התמונה בפעם הראשונה, היה לי קשה מאוד לגבש דעה, לגבי מה שאני
רואה. זו ממש לא סתם זריחה.
אז שאלתי את ידידה שלי, לירן (הנה הקרדיט!) מה היא רואה, והיא ענתה שהיא רואה
פה מן פתח לשמים, אולי השער לגן-עדן. התעמקתי שוב, והסכמתי איתה.
דומה, כי עוד רגע אנחנו "נשאבים" לפתח הזה, ומגיעים לגן-עדן.
כשאתה שומר בבסיס 3 שעות, משלוש עד שש לפנות בוקר, כל מה שאתה רוצה לעשות בסוף
השמירה זה להניח את הראש, ולא לקום יותר.
אבל כשראיתי את הזריחה המדהימה הזו, ישר חשבתי לעצמי שיש לי מספיק שעות שינה,
ואת התמונה הזו אני לא אפספס, אז ישר קפצתי לעמדת התצפית, הצבתי חצובה, חיכיתי
קצת וצילמתי.
היה שווה את זה. ללא-ספק!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.