את הטסט השלישי שלי עשיתי עם נערה קטנת מידה, בשם ישראלה.

זה היה הטסט החמישי שלה והיא היתה טיפה לחוצה. התחלנו לדבר על מה שאנחנו
פוחדות ממנו בטסט. אני אמרתי לה שאני שונאת את הירידות והעליות הצפופות ברחוב
הגליל והיא אמרה שקשה לה לנסוע בכבישים בין-עירוניים.
בין היתר, החלפנו טיפים בנוגע להסתכלות על שלטים ועל החניית האוטו. היא סיפרה
לי שיש לה בעיה ממש קשה עם חניות ושהיא יכולה להחנות את האוטו רק לפי המספר
שלו... כלומר, שכשרואים חצי ממספר הרכב אז צריך לסובב את ההגה לצד השני.

בינתיים הטסט החל והיא היתה הראשונה. על הדקה השניה, הטסטרית דפקה לה ברקס...
אחרי זה היא אמרה לה לנסוע לכיוון הכביש הבין-עירוני החדש. אני ישבתי מאחורה
וחשבתי לעצמי "וואייי... איזה באסה לה..."
בהמשך הכביש היא אמרה לה לפנות ולהיכנס למושב בשם "נווה ירק" ובתוכו אמרה לה
לבצע חניה מאחורי אוטו. אותו אוטו, עם מזלה הלא כל-כך רב, היה בעל כיסוי, כך
שאת המספר של האוטו היא לא ראתה...
מיותר להוסיף שהיא ביקשה מהטסטרית להחנות במקום אחר וההיא נענתה בשלילה
מוחצת!

כל שנותר לי לעשות זה לשבת מאחורה, לצחוק בלב ולרחם עליה...




דרך אגב, אני עברתי...