קמה, רצה, עובדת כל היום.
מחבקת, מלטפת, מסתובבת המון.
וכדי לקבל טיפונת של שקט נפשי
אני נכנסת למקום המופלא שלי.
עוצמת עיניים, אני מתחת למפל.
משתכשכת במימיו הקרים,
שומעת את ציוצי הציפורים.
ואז פוקחת עיניים, והחלום נמוג.
ומול עיניי נגלה הצילום המתוק.
ואז עוברת עוד יום, אך תמיד חוזרת אני
למקום המופלא שבבית שלי
למפל, שתמיד לידי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.