ניסויים בבעלי חיים- הצעה 'מתונה'


לתדהמת רבים מחבריי, דעתי נגד ניסויים בבעלי חיים ניתנת לשינוי.
למעשה, אני תומך בכל הלב בכך שהנסיינים היו עושים שינוי אדמיניסטרטיבי קטן
אחד. השינוי הוא שהמדענים אשר מבצעים את הניסויים היו מבצעים אותם במקום על
בעלי חיים- על עצמם ועל הקולגות שלהם. מדענים אומרים לנו כל הזמן  כיצד
ניסויים מועילים למדע, קידמה, וכמובן, לאנושות. אם הניסויים באמת הכרחיים, אז
מדענים צריכים לרצות לעשות את ההקרבה הזו בשביל עולם טוב יותר.
בכל מקרה, לפי לורד סיינסבורי, השר הבריטי למדע והמצאות, תומך בהנדסה גנטית
ובעל רשת סופרמרקטים גדולה, תקנים נוקשים מבטיחים שהניסויים לא גורמים יותר
מאשר סבל "מתון".
אם זה היה נכון,  מדענים לא היו מתנגדים כל כך לעשות את הניסויים על עצמם. אני
בטוח שאתם יכולים לאתר את הבעיה:
יש יותר מידי ניסויים לעומת מספר המדענים שעושים אותם.
באירופה בלבד, כל 12 שניות חיה נהרגת במעבדה. ביפן כל שתי שניות ובארה"ב אחת
לשניה. אני אפילו לא בטוח שמלגות מלאות ומשכורות גבוהות יספיקו להביא מספיק
מדענים כדי למלא את החשבון. אבל זה בסדר גמור, בגלל שכל בעיה נושאת עימה זרע
של פתרון. הפתרון מגיע דרך המילים של השר סיינסבורי, או יותר נכון מקיומו: יש
להוסיף קטגוריה לאילו שראויים להבחר כנושא הניסוי.
הקטגוריה היא כמובן, הפוליטיקאים שמדברים ומצביעים לטובת ניסויים בחיות. לאור
החשיבות של ניסויים אלה לכל דבר מכלכלה ובטחון לאומי עד לשיער זוהר וקוסמטיקה
חדשה, אני חושב שהפוליטיקאים ישמחו לשרת את הציבור באופן זה.
לרוע המזל, זה לא יפתור את הבעיה לגמרי, אני לא חושב שיש לנו מספיק פוליטיקאים
(ואני מתערב שאף פעם לא שמעת מישהו אומר זאת).
בהתחלה שיחקתי עם המחשבה לשים את המשפחות של הנסיינים ברשימה הקצרה הזו, אך
החלטתי להשאיר אותם לרזרבה במקרה
שיצטרכו לספק "איברים רזרביים", כפי שהספרות להשתלות חיצוניות
מנסחת זאת באלגנטיות רבה, לאנשים שעשירים מספיק כדי להרשות לעצמם תרומות
איברים אישיות.
השימוש במשפחות נסיינים צריך לחסל את הבעיות המוסריות והטכניות שנגרמות על ידי
השימוש הנוכחי בחזירים וזה יביא גם מזומנים נוספים לתאגידים ששוכרים את
הנסיינים (זו תמיד היתה הנקודה האמיתית, נכון?). מעריכי שוק איברי החזירים
להשתלות בבני אדם, מעריכים אותו בכ- 6 ביליון דולר לשנה, בארה"ב בלבד.  
יש לנו עדיין בעיה עם מספרים, נכון? לא מספיק נסיינים, לא מספיק פוליטיקאים.
באופן טבעי, מנכ"לי חברות אשר מרוויחות מנסיינים צריכים להצטרף לרשימה,
ובאסטרטגיות הנואשות האלה- כיצד אנו יכולים לחיות בלי מבחן העיניים DRAIZE
-אני חושב שנצטרך להוסיף כל אחד שעובד עבור החברות האלה גם כן.
בוודאי את בעלי המניות.  במיוחד את בעלי המניות.
בכל מקרה, אני חושד שעדיין אין לנו מספיק.
התיאבון של תרבותנו לנושאי ניסויים שגורמים  סבל "מתון" אינו יודע שובעה.
אנחנו מרגישים שעלינו להכריח כלבים לאכול חומרי ניקוי והדברה דרך צינורות
ישירות לקיבה שלהם ולהשתיל את הלבבות והכליות של חזירים לצוואר של בבונים.
אנחנו מעמידים קופים, לטאות, חתולים, כלבים, ואז לוקחים את החלק העליון של
ראשם. אנחנו שוברים את הצוואר של בבונים. אנחנו מכריחים בעלי חיים להפוך
למכורים לקוקאין, ונותנים להם שוקים חשמליים אם הם לא משתמשים בקוקאין. אנחנו
יוצרים סופר וירוסים שהורגים את כל מי שנמצא עימם במגע. אנחנו חותכים חלקים
מהמוח של קופים, ומשאירים אותם טפשים כמו הניסויים עצמם. אנחנו חותכים ראשים
של חיות לא מורדמות עם מספריים, ואז לומדים את המוח שלהם. אנחנו שמים חיות לא
מורדמות בתוך תאי הקפאה ואז נותנים להם לנסות לחפור בציפורניים את דרכם החוצה.
אנחנו מלמדים שימפנזים סימני שפה ואז שמים אותם בכלובים קטנים. כשהם מסמנים
שהם רוצים לצאת משם, אנחנו מתעלמים מהם ומזריקים להם חומרי הדברה. אנחנו
מפרידים קופים מאמותיהם, מדביקים אותם במחלה קשה, ואז שמים קפיצים מכאיבים
בעיניים שלהם, כדי לעקוב לאן הם מסתכלים. פשוט אין מספיק מנכל"ים ובעלי מניות.
אני בטוח שאף פעם לא שמעתם מישהו אומר זאת.
אבל יש לי תוכנית. להפוך לחובה הכרחית את הניסויים בכל אדם  שתומך בניסויים
בבעלי חיים. אנחנו, אחרי הכל, חיות.
זה יהיה כמו חובת מושבעים. אתה מקבל פתק מהרשויות המקומיות המודיעות לך שתורך
הגיע, ואתה תדווח ביום שלישי הבא.    
אתה יכול לצלצל יום לפני כן כדי לראות אם הניסוי בוטל.
הוא לא, אבל אתה לומד שהם רוצים רק זכרים. אתה זכר, אז אתה מופיע ביום למחרת.
אתה לומד שתבחן ויאגרה.  טוב, אתה אומר. אתה לא צריך את זה(אתה ממהר להוסיף)
אבל זה יכול באמת לפגוע?
אתה תגלה בקרוב. אתה לוקח את הויאגרה. במקום לחתוך את הפין שלך, כפי שקורה
בניסויים עם ארנבים,  כלבים, עכברים וקופים, הנסיינים (שלכל הפחות אין להם
אשכים, אחרת הם היו בוודאי מסרבים בכל פעם שהיו אומרים להם לענות מישהו אחר)
אתה חותך ופותח את הפין שלך ומכניס אלקטרודה לתוך העצב של אגן הירכיים.
הנסיינים מעבירים זרם, למשך דקה בכל כמה זמן, וגורמים לזקפות.
אז מודדים את לחץ הדם של הזקפה. תקוותם היא שויאגרה תעזור לשמור על הזיקפה.
נראה שהיא עושה זאת, אבל אתה וכל שאר הנוגעים בדבר כבר ידעתם זאת מניסויים
קודמים רבים. "האם אני יכול ללכת הביתה עכשיו?" אתה שואל, הפין הפתוח שלך בעל
הופעה נאה. "או, מצטערים" הם אומרים. "שכחנו לומר לך: אחרי הניסוי כל נושאי
הניסוי מומתים". אתה לא יותר מידי שמח על כך. אבל זה בסדר גמור, אתה יכול לומר
כאשר הם שמים את המחט האחרונה בזרועך.
ניסויים בבעלי חיים הם חשובים מאוד, הסבל הוא רק מתון.

מתון  לפי הגדרת המילון: שם תואר. נמצא בגבולות הגיוניים, לא עודף או מוקצן,
לא אלים או נושא לקיצוניות, נוח, נעים, או רגוע. מסתפק במועט.

סרטון בנושא - http://www.anonymous.org.il/video/malish/MalishHebrewLQ.WMV