במסגרת חמש יחידות לימוד אומנות, שתי יחידות מהן הן עבודת גמר, אז הנה אני
מציגה בפניכם תמונות של עבודת הגמר יחד עם ההסבר (מניפסט) שפה למטה...


'תמונה קטנה' היא חתך לרוחב שמצליב בבת אחת שש תמונות שמכילות מוזיקה, מילים,
זיכרונות ורגשות המונחים זה על גבי זה בנקודה אחת - אני.
כל פעם שאני עוצמת עיניים איני רואה דבר אחד ואיני שומעת דבר אחד, שאני עוצמת
עיניים אני רואה התגבשות של משפטים, שירים, אנשים, ממקומות ומזמנים שונים בחיי
שיחידו יצרו עבורי קשת רחבת ידיים שבראשי נקראת דמיון ובלב מציאות. הערבוב של
שתיהן יחד בתקווה למצוא הפעם את התשובה לשאלה שעדיין לא נשאלה גורמת לי
לסחרחרות שאין לי מילים להסבירה ותופעת לוואי מתמדת המתבטאת בשתיקה, אך שתיקה
מסוג זו היא אינה שתיקה הנובעת מחוסר כוח אלא בדיוק ההפך, שתיקה שנובעת מעודף
כוחות המכילה מושגים רבים שסובבים אותי וגורמים לי לאיבוד הכוחות אך מותרים
אותי בחיוך שבע רצון על הפנים.

'תמונה קטנה' מורכבת משש תמונות המציגות נקודות שונות בעולם האמיתי שלי ואילו
המילים הלבנות שמסביב כתובות מציגות את העולם הדמיוני שלי.
מאחורי כל תמונה חסרת מילים עומד הסבר פשוט - זוג ידיים שמהוות עבורי מקור
לחיבוק ואהבה הטמון בצבע המיוחד שכל אחת מהן הביאה לחיי, ואילו מאחורי רצף
המילים הצפוף והכואב לעין הצופה עומד שובל של מונלוג אין סופי המורכב משאלות,
זיכרונות, סיפורים ותהיות, אך יותר מכל, אינו מורכב מהסבר.

וזה נראה כמו בועה
שבה פרצופים מתחלפים והקולות מוכרים
קרוב אבל רחוק בין שני עולמות
וצבעים שקופים בשקט מתמזגים
ואת שותה כוס קפה סגול
מגישה לי ספר
על ילדה קטנה בבית אדום
ואיך כל ערב סיפור אחר קראו לה
אחד צופן דמיון אחר צופן מציאות
אך בשניהם לא היה היגיון
פעם פרח כחול ופעם חצוצרה צהובה
ותמיד בצד יש תצלום ירוק
ובסוף גדלת וכתבת ביומן כתום
על עבר עתיד
ומה שביניהם בידיך יצירת
תמונה קטנה

'תמונה קטנה' היא ניסיון להביע את כל השתיקות בסוג של מוחשיות לסביבה, ניסיון
להפגיש על הבמה בין ה"אני" לרציונל קבוע של עולם, לנסות לחפש את המפגש הדק
שגובל בין הידוע ללא נודע, בין מציאות לדמיון, בין חיים לאגדה,   בין שמיים
לארץ שבניהם קיימת קשת, ועוברי היא פשוט 'תמונה קטנה'.