פאולו קואלו כתב: "כי אלו שאוהבים כובשים א העולם ואין להם פחד מאובדן."
אבל אני מפחדת, אני לא יודעת איך לא לפחד...
אני לא יודעת איך לא להתגונן אבל אני גם לא יודעת איך לא לחטוף כדורים.
אני לא יודעת איך לא לדמם, ולא הכרתי מישהו שינשק את החתכים.
אני לא יודעת איך לחלום ואני לא יודע איך לבכות, גם לא איך לעזוב ידיים, גם לא
איך לעצור את הדמעות.
אני לא יודעת איך לא לסחוב על הכתפיים, אני לא יודעת איך לזכור.
אני לא יודעת איך לשכוח, גם לא ללכת, גם לא לחזור.
אני לא יודעת איך לומר את האמת, אני גם לא יודעת לשקר.
אני לא יודעת להאמין, אני גם לא יודעת לספר.
אני לא מגל סודות, גם לא לכוכבים.
אני לא נושאת תפילות, גם לא לאלוהים.
אני צוחקת, ובוכה, אני נשברת בקלות.
אני חושבת חכם, אבל פועלת בטיפשות.
אי לא יודעת מתי לשתוק, או מתי כדאי לצרוח. אני טובה בלהישאר, אני מצויינת
בלברוח.
אני לא מסתדרת עם השמש, עם הירח לפעמים.
אני טועה הרבה בדרך ואני אוספת לקחים.
אני לא יודעת איך לא לחשוב, או ללמוד מטעווית.
אני טובה בלמצוא את הבעיה, אך לא בהכרח את הפיתרונות.
אני רואה כמעט ישר, אבל הולכת קצת עקום.
אני מוצלחת בליפול, אבל לא יודעת איך לקוום.
אני לא ודעת איך לעצור את העולם, אני לא יודעת איך לגרום לו למהר.
אני יודעת לפעמים מתי להיכנע, אבל אני לא יודעת מתי להילחם.
אני יודעת לקחת את האשמה, לרוב גם של אחרים.
אני לא יודעת מתי לעצום את העיניים, ואני לא יודעת לרחם על אנשים.
אני לא יודע מתי לתת את הסטירה, אבל אני יודעת לקבל.
אני יודעת להפות את הלחי השנייה, אני לא תמיד יודעת להסתגל.
אני טובה בלרצות גבוה, אני מוצלחת בלהגיע נמוך.
אני מאוד טובה בלהקשיב לעצמי, אך לעשות את הכל הפוך.
אני לא יודעת איך לא להסתבך, ורק את עצמי אני לא ממש מבינה.
לפעמים אני יותר מדי ראליסטית, ואני כל כך אבל כל כך תמימה...
אני יכולה למצוא את המכשול, אני לא יודעת איך להיזהר.
ולפעמים כשהכי צריך לשמוע, אני לא יודעת לדבר...
פאולו קואלו כתב: "כי אלו שאוהבים כובשים את העולם ואין בהם פחד מאובדן"
אז בוא ונכבוש את העולם...
ולמה אני כל כך מפחדת..?
כי אני אל יודעת איך לא לפחד...
יש לי כל כך הרבה לומר לך, אבל עוד משכבר הימין שפתיי חתומות, והוגבלתי
בבמילים שאני מצליחה להגות...
ואני לא יודעת.. אני לא יודעת לדבר... אני יודעת לכתוב...
אולי גם באהבה נגמרות כל המילים בסופו של דבר...
ואני רוצה לכתוב לך את כל העולם...

(למי שתוהה מה לעזאזל כתוב שם, ולא רוצה להתחיל ולהסתבך יותר מדיי...)

זה מה שקורה בזמן המתנה.
הרעיון פשוט התרוצץ לי בראש, אבל הביצוע על הפנים... (מה לעזאזל חשבתי לעצמי,
ליצור את כדור הארץ ממילים..?! שיהיה).
זה פשוט מיועד למישהו נורא מיוחד.
והעיקרון בעל המון משמעות נסתרת.