|
היא נושפת בעורפי
מתגנבת אל אפי
מפנה מדפים שאבק העלו
רוח כשפים
היא תוקעת סכינים
שוברת רוחם של המאמינים
מאירה דרכן של רוחות הים
אל תוך ליבי
זיכרון עולה ונשבר
זיכרון חולף מהעבר
שמעיף את מה שבפנים
אבל... זאת רק רוח פרצים
אז אתה כבר מתרגל
על אותן התמונות , עוד אתה מתאבל
מתקפל ובוכה על אותם הימים
שעתה מעורפלים...
זיכרון עולה ונשבר
זיכרון חולף מהעבר
שמעיף את מה שבפנים
אבל... זאת רק רוח פרצים
מילים ולחן: אנוכי P: |
|
טבח יקר, טבח
חביב, בלום פיך
ואל תגיב.
הלבשל אותי הנך
רוצה?
אם כך, בוא מכות
ונסיים עם זה.
<נראה מי יכתוב
שיר יותר מעצבן
עכשיו>
זאת שאהבה את
התל-אביבי באחד
משיריה הפחות
מוצלחים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.