הרגשתי קצת סחרחורת כשהורידו אותי מהנדנדה, אמא אמרה לי שזה
בגלל שאני פיל עם שסק, אבל לא האמנתי לה.
כשהתעשתתי הבחנתי בגודלו העצום של גן הילדים שהשתרע מסביבי.
מה לא היה שם?! היו שם נדנדות, מגלשות, ארגז חול קטן, קרוסלה
ואפילו פינת ליטוף ושחיטת אפרוחים.
אמרתי לאמא שאני רוצה ללכת ללטף ולשחוט אפרוחים ושאם היא לא
תיקח אותי לשם אז כניראה שאני אצטרך להפליץ בשלב זה או אחר.
כשהגענו לפינת הליטוף והשחיטה ראיתי מבין כל הגופות אפרוח קטן
וורדרד שמצייץ במין תפילה חרישית לקצת תשומת לב, ליבי נשבר
וניגשתי אליו , כמעט בכיתי מרוב אושר, הוא היה כזה חמוד!!!
ליטפתי אותו ושחטתי אותו.
אחרי ששטפתי ידיים הלכנו לאכול גלידה. מחוץ לגן המשחקים עמדה
מכונית גדולה עם ציור של ארטיק וצלב קרס.
אמא שאלה אותי איזה גלידה אני רוצה ועניתי לה "בטעם מורות
לספרות".
"שתי מורות לספרות" ביקשה אמא מהמוכר.
המוכר הנהן בחיוך, פתח את מקרר הגלידות שלו ונתן לנו שתי
גלידות בטעם מורות לספרות.
אמא ביקשה שאני אגמור את הגלידה לפני שאני נכנס לאוטו כי אחרת
זה יטפטף במכונית ואז אבא יאלץ לכרות לי אחת מהרגליים.
אבא שלי היה איש קשה יום, בבקרים הוא היה קם, מתלבש ומתכונן
לערב, בערב הוא היה מתקלח, מתלבש והולך לישון על מנת לאגור
כוחות לקראת היום הבא...
גמרתי את הגלידה ובעטתי בחתול.
אמא כעסה ואמרה לי שאני סתם פיל עם שסק אבל לא האמנתי לה.
ניסרתי אותה לשמונה ושמתי כל חלק בארגז.
כשהבנתי מה עשיתי הרגשתי קצת עצוב ומבולבל, מה לעזאזל הניע
אותי לנסר את אמא שלי לשמונה חלקים, אני לא יודע...
אולי זה בגלל שאני פיל עם שסק...
מספר הסיפור: ארז לוי.
גיטרות ,סמפלים,פאדים וחתולים למיניהם: נדב פסח.
עיבוד וקולות רקע: ארז ונדב.
הוקלט בושל ומוקסס בממד של פסח
כל הזכויות שמורות © 2005
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.