|
מילים:
ענן שחור כבד כיסה את כל ההר,
וריח גשם עולה באפי,
גשם זלעפות החל לרדת על הכפר,
ואני שוכבת במיטתי.
החורף בא, החורף בא,
וזאת ניתן לחוש,
לפי הריח, והכפור,
וקן הציפור הנטוש.
החורף בא, החורף בא,
חשוך לי כאן וקר,
שוכבת אני במיטתי,
ראשי מונח על כר.
אמא מקריאה סיפור לפני שינה
על נסיך, גמדים ושלגיה,
עיני נעצמות, אט-אט, אני עייפה כל-כך,
כי כל היום ירד פה המטר...
חלום בא, חלום בא,
נרדמתי לי פתאום,
אחר הגשם והרעש,
מתחיל לי עוד חלום.
חלום בא, חלום בא,
חלום מתוק וטוב,
מחר בבוקר, כשאקום,
הכפר יהיה רטוב. |
|
|
עכשיו, כשחזרה
אליי המודעות,
גהרתי מעליה,
מעל פיטמותיה
הקטנות שזהרו
בעיניי כניצוצות
אש. הרגשתי
תחושת עוצמה כמו
לא אף פעם.
נשאתי אותה אל
המישור האירוטי
במוחי כמעיין
בוחן עד להיכן
היא תישאר איתי.
גלים של תשוקה
סוחפים כשהיא
עוברת. לפתע
החטא ממלא את
ראשי, אבל אהבתי
כה פשוטה היא,
כה טהורה כך
שלאף מחשבה אין
כאן משמעות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.