פאק: בעגמומיות: "אפילו אני נרעם למשמע
הסיפור, שחרוט ברוחות השיחים, והעצים,
ובי, ובמלך, ובכל זקני הממלכה, שצעירים
לנצח בגופם אך נפשם החלה להישחק. היה זה
לפני חורפים רבים, ועשרות אלפי שנים
כמניין האדם, אז העולם היה שונה. הדרקונים
ריחפו בשמיים, והפיות עטו בש

אחרי שעיכלתי את המראה של המקום המהמם הזה
נזכרתי למה אני כאן. נזכרתי בהתאבדות,
נזכרתי במראה של רומיאו המת. בעיניים
דומעות פניתי אל אלוהים ושאלתי אותו איפה
רומיאו. הוא אמר לי שהוא בקצה השני של גן
עדן. הוא הבטיח לי שהכל בסדר ושאני לא
צריכה לדאוג לו. למען שלו

לא על כל המבצעים שהשתתפתי בהם אני יכול
לספר, אבל בוא נגיד שאת חוף הים של בירות
אני מכיר די טוב, ואפילו יש לי בחדר תמונה
חתומה ביחד עם אהוד ברק ומתחת כתוב, לשאול
בידידות.