אתמול החברה שלי זרקה אותי. היה לה שיער
בלונדיני גולש ומדהים כזה, ועיניים ירוקות
שנורא נורא אהבתי. "אתה היחיד שאי פעם אמר
לי שיש לי עיניים יפות" היא נהגה להגיד לי
בתקופה שהיא עוד אהבה אותי. הייתי שבור,
גמור, לא ידעתי מה אני אעשה בלעדיה, עד
שנזכרתי בכדורים.

המסגד מעוטר במצחו בחצי סהר מוכסף על רקע
שמי התכלת.
עננים לבנים מסוככים על היושבים מתחתם.

חזיז ורעם,
לך קינאתי מאנפפת
למראה שדודותיך -
כי לא הפילתן שריקת חרבך,
הן יידעו הבריות על כן:
הטיבו מילותיך
לכת בסרסורי שיריך
מי יתנני כך
מושחתת לרגליך.