נתחיל מבראשית,
אתה תסלח על חטאיי
ואני אסלח על
אתה תבטיח שיותר לא
ואני אגיד שהאל עדי

בפינת החדר, על ספה פרחונית וישנה שדיממה
חתיכות ספוג עבש, ישבה רחל. היא נראתה
עייפה, ראשה שעון על ידה הימנית, על ברכיה
תינוק קטן. על הספה ומסביב לה ישבו
והתרוצצו לסירוגין שישה ילדים בגילאים
שונים. היא לא הבחינה בלאה כשנכנסה. ואם
הבחינה, בחרה להתעלם מכך.[מת

שתים הן אהבותי.
את, ומי שאני חושב שאת.
שתים הן אכזבותי.
אני, ומי שאני בעינייך.