[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








קוזט לימונייד
ICQ 52352514 52352514
אל היצירות בבמה האהובות על קוזט לימוניידאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי קוזט לימונייד
קוזט, ילידת1987, גרה בפרת', שבמערב אוסטרליה. היא
מנהלת את הפורום "מישהו מקשיב לך" בבננה בום
(www.boom.co.il). אני אמרתי לה לא להמליץ על דברים
אבל היא התעקשה. היא אמרה ש"כשבראתי" הוא המונולוג
האהוב עליה למרות ש"אני אין סופית" נשמע יותר מגרה.
היא גם אוהבת את "יא מניאק!", אבל זה סוד, אל תגלו.
בין השירים באנגלית היא הכי אוהבת את let me הלא
ברור. אבל רק "אימא, מה זה גטו?" ו"אל!"  היו
מוערכים על ידי המערכת. ועוד היא אוהבת את הסיפור
"עוף גוזל" וגם את "תמונה שלי בעיתון" ("אדוני
אלהיכם אמת" היה מומלץ על ידי המערכת). היא מקווה
שתהנו. עוד משהו - היא מעריכה כל תגובה, אין לכם
מושג עד כמה, אבל לא מגיבה באימייל, עמכם הסליחה.

שימו לב!
היא מעדיפה תגובות על הצבעות,
הסברים על קריאות התרגשות,
וביקורת בונה על ביקורת הורסת.

לא שווה לעצבן אותה.

תודה על תשומת הלב והמשך יום נעים (ובטוח.)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ביתספר
חושבת שמחזור זה שלשול ושלשול זה מחזור (מי אמר שזה לא דומה).
לא מפרידה בין עובר וילד אך יודעת היטב את ה"סיבות: למה
מתחילים לעשן". עדיך לראות רופא בדחיפות בקשר לבעיות מחרידות.
רגועה מדי.

אמונה
אני ממלמלת בין שיני, בוחנת את הנשים הקשוחות מסביבי. כולן עם
כובעים על ראשן, עומדות כשהן מתכופפות מדי פעם. איך? איך אני
בורחת מפה?

חיים בטעם חרדל. ארטיק בטעם אבטיח. מסטיק אורביט לילדים - ללא
סוכר. קרמבו מוכה. עוגיות שוקולד צ'יפס. צ'יפס בטעם בצל. ביסלי
בטעם פיצה.

ייסורים
ועכשיו, עכשיו גם היא מתה. מבפנים, מבחוץ, מכל צורה שתסתכלו
עליה, היא מתה. נכון שהרופאים אומרים שמצבה תקין לחלוטין, ורק
רגלה פצועה במקצת, אבל היא מתה. כי חוץ מהעובדה שהיא חיה, אין
שום דבר שיצביע על כך שהיא חיה.

סמים
מה אתם יודעים בכלל על החיים שלה? ואיך שהיא גרה? ועל מה היא
חושבת? ועל הנשמה שלה שבפנים, שכבר לא ממש קיימת?

פואנטה
היא חשבה שיש בה פגם, מום או באג כלשהו - בגלל שלא ידעה כמה
דברים על החיים.
איך תוכל להיות שמחה אם תמשיך לשבת על הכורסה?
אך איך תעשה משהו ללא מטרה?
ואיך תדע מה המטרה?
הרי המטרה שלה לא יכולה להיות: "להיות שמחה."

זכרונות
בתיה הסתכלה על הסכין כאילו הוא היה כל עולמה. בו תלויים עכשיו
החיים שלה - או יותר נכון, מותה. עיניה הגדולות שלחו בו מבט
אמיץ - כאומר "אני משתוקקת להכניס אותך ישר ללב."
היא הפכה אותו והעבירה אותו מיד ליד, מסתכלת עליו מקרוב,
כבוחנת אם הוא ראוי להיות אחראי ל

ייסורים
כשאכלנו את ארוחת הסדר, בערב פסח בשנה שעברה, ממש לא היה לי
טעים. אבל התלהבתי מהאוכל העשיר כמו כולם, שיבחתי את בעלת הבית
על טעמה המיוחד והתכבדתי במנה גדולה של מרק ירקות. אך זה לא
היה טעים. אני פשוט לא בן אדם שאוהב לאכול.

חלום
הוא זורק ת'כדור וקולע ואני כזה חייכתי לעצמי. הוא שלי. כל כך
גבוה. כל כך כוסון! אלוהים איך שאני מתה עליו! ואז הוא כזה
כזה... כאילו הסתובב והסתכל לכיוון שלי וראה אותי... והעיניים
שלנו נפגשו ואני כזה נהייתי אדומה כמו עגבנייה.

מצב
לא, לא התחלתי לחשוב ארוכות מה קרה לאישתי ובנותיי. עדיין לא
האמנתי. במשך 5 שניות ראיתי את חיי כסרטון.

סוריאליזם
אבל מה שלא יעשו - היא כבר ידעה. היא ידעה שמאז האסון, הכל
הולך ומשתבש. היא ידעה בדיוק לאן היא מדרדרת, היא לא הייתה
תמימה. אקסטזי היא ניסתה כבר לא פעם, ואפילו לקחה על עצמה
אחראיות בעניין... היא ידעה שהיא תתמכר בקרוב, בקרוב מאוד.
שום דבר לא הלך כרצונה.

הומור
מה? מה אתם ממשיכים להסתכל עלי במבט כזה של
יואו-הבת-אדם-הזאת-צריכה-עזרה-אסור-ליוצרים-כאלה-להסתובב-בבמה-היא-אפילו-לא-יודעת-מה-זה-פואנטה??

"את היחידה שנותנת לי אור,
את נותנת לי חיים,
את זאת שמחזיקה אותי הרחק מהבור,
והרחק מהמעשים הרעים.

ארצישראל
כן, הנני מפחדת. ויודעת, שהסיבה היחידה בגללה הנשק הזה מונח על
כתפי הוא שיש סיכוי שאצטרך להשתמש בו. ומחשבה זו, כמובן,
משתיקה אותי. אבל אני אתגבר על הפחד, ועל הדמעות ועל הפרידה.

פואנטה
רועי ישב ואמר לעצמו בלב:
" אני אתגבר עליה. אני לא זקוק לאף אחד. זאת לא הייתה אהבה
אמיתית, סתם נדלקתי על מישהי, ומחר אני אדלק על מישהי אחרת.

חשבת פעם מה זה בכלל? רק תארו לעצמכם. אתם שוכבים על כביש שדם
פורץ ממנו לכל הכיוונים, מנסים להחזיק בראשה של אמכם, כדי שלא
יצא יותר מדי דם מראשה.

כשהגעתי הבייתה התיישבתי על המיטה והתחלתי לדפדף בין הדפים.
לבסוף הגעתי לעמוד הלפני אחרון. היו שם הרבה תמונות של נשים
צעירות ואז פתאום ראיתי תמונה שלי בצד השמאלי בתחתית. אני
חייבת להגיד לכם שהופתעתי. לא שאף פעם לא ראיתי תמונה שלי, לא
שאני לא יודעת איך אני נ


לרשימת יצירות השירה החדשות
אכזבה
I was there when you first loved,
I was there when she first left you.
I was there when you first laughed,
I was there when you cried too.

הרהור
We have to think of words
To say before we call
But is it worth it, honey?
I'm not sure, not at all.

Let me kill your soul,
As I did to mine.

בדידות
I lost the taste long ago,
When I was searching for love.
I can't stand it, not any more!
Not when you stare there and laugh.

הרהור
In my dream
I'll do what I want
And no one will know

We never think about what makes us happy or sad,
We never know what is it, that makes us go mad.

מצב
Palestinian lady
Her home, her jail
Ten beds,
In one little room
That's all she has

הרהור
I like having a long shower. The water is so soft and
comforting making you hot or cold, as you wish. It makes a
really pleasant sound when it hits the floor so regularly
and relaxing. It is that private time when I can think about
anything or if I wish,

מצב
Three little fingers,
Covered with blood,
Three little angles,
Were sent from the God.

עצב
I've had enough already,
I don't need any more.
I'm already ready,
Ready to go

גן עדן
Far away
From here
There's a way,
That people can hear,
And listen to you.

אדליק נר
לשלום
שיר, התקווה והחלום
לימים טובים יותר.

הרהור
אתה רואה.

שואה
אימא?
למה את שוב בוכה?
אימא
אל תבכי.

קצרצר
אימא יש רק אחת, תודה לאל.

ביקורת
מבט נעוץ במסך,
חיוך מרוח נשכח,
ניצוץ קטן של סיפוק,
הפעם פעל השיתוק.

כעס
אל תסתכל בי בעיניים האלה,
העיניים שמזכירות לי את העבר.

הכי חכם זה לכתוב
משהו שאף אחד לא מבין

אהבה
אכעס
אצעק
אמרוד
ובלבי אוהב
מאוד

ייסורים
וקור כובש ריאות
ממלא אותי
חתיכות בשר ודם
נעלמות עם הדקות

אהבה
אוציא את התשוקה,
אחייך חיוך מלאכי,
ועיני התכלת שלי,
יהפנטו אותך במהירה.

קצרצר
לפעמים את קושרת אותי...

גורל
את חייבת לצעוד קדימה,
את חייבת ללכת בלי לעצור,
את חייבת להמשיך קדימה,
בלי להסתכל לאחור.

ארוטי
אסתכן באש,
ואדליק אותך

מצב
מגלגל עיניי כגולות
קושר רגליי הערומות על עץ

כמיהה
אתה מזייף
שיר ישן
מתחת לכרית
ואני תוהה
מדי פעם
איפה התכלית

געגוע
אני רואה ולא רואה
האליל שלי
רגשותיי
חיי

אינטרוספקטיבי
בעיה
של כל משורר
פחד
שלא יאומן

מצב
בפחד.
בבהלה.

גן עדן
ויאמר אלוהים
יהי רקיע בתוך המים
ויהי מבדיל בין מים למים
וירא אלוהים כי טוב הדבר

בלבנו בלי לגלות
גם אנחנו לפעמים
נהנים מהחיים
תפתחו את העיניים

שואה
אל תורידי ראשך
אני זוכרת היטב
כל דקה כל קור וכל רעב
שאת דמי השפריצו מפה
גדר גדר

פזמון
תל אביב של כסף ושל נחושת ושל פחם

עצב
לגלות
לבגוד
לשכוח
להפר את כל ההבטחות

יחסים
דגדג אותי טיפה
קרב רק קצת
רק קצת יותר

רומנטיקה
והדם זורם מראש עד רגל ונדחף בחזרה במהירות של מספר כלשהו
קונסטנטה אין ולכן המספר לא נשמר בתוכנה זו
אחד (מששת אלף) הבאגים של 2001

הומור
מעקמת שפתיים בתיעוב
בזוועה
בגועל
סותמת את האף
סוגרת עיניים

הרהור
כל שיר שלי קשור למוות
כל אמירה לבכיה
כל הרצאה לפיגוע
כל ריקוד לעצב
כל צרחה לאבדון

ביקורת
מתי
מתי אנשים יבינו
שכל בן אדם שונה
מתי יאהבו אותי בגלל מה שאני
בגלל מה שאני באמת.

עצב
רוצה לכאוב
רוצה לבכות
רוצה להרגיש הרגשות אשמה

החיים יפים
פרחים פורחים
ציפורים מצייצות
ואני מקפצת בשדה אין-הגבולות

מצב
הטלוויזיה מדברת
אל חלל האויר
את קול הקריינית
הייתי מגדיר
כ"קצת שביר"

קצרצר
הסתכלתי

אכזבה
העבר כבר עבר
הווה עובר מהר
רק את העתיד
אינני מצליחה להשיג.

אני מרגישה את הזעם
זורם בדמי,

אהבה
למה
נשברתי
למה
חליתי
למה
לקיתי
באהבה?

זה די מצחיק איך אימא
אוהבת אגדות

אכזבה
ואני מרגישה
את הדגדוג ה מ ע צ ב ן
שאומר לי
שהלב
מתחנן
לאהבה
להקשבה

אכזבה
רוצה חופש
לקחת חופשה
לגלות עולמות
ללכת מפה
למצוא עולם אחר
לחיות חיים אחרים

בדידות
מה איכפת לי שעזבת,
במילא נמאסת,
עוד לפני שהלכת.

מצב
על חוט צמר מהלכת,
ברגליים קטנטנות,
בשיווי משקל רופף,

אני אוכלת את עצמי,
אני צובטת את עצמי,
אני מתה עם מצפוני,
אני לא אני.

בחלום שלי
אעשה כרצוני
ואף אחד לא יידע

הרהור
כל פעם שאני
רואה אותך
והחיוך שלך,
גורם לפעימות לבי
להשתגע,

אכזבה
אני הרשעית
אני לבד
קרוב אבל רחוק

אכזבה
יא מניאק!
יא זונה!
מזל שאת מקומך
אני מפנה!

אהבה
יום אחד היינו יחד
כמלאך אחד,
יום אחד לא חשנו פחד,
כי היינו צבר חד

בדידות
תבוא הנה
ילדי
שב
לידי
רחם עלי
תאהב אותי

מסתכלת בי עם מבט עצוב,
ומקבלת חזרה מבט קצת עלוב.

ייסורים
מה זה היום ואתמול ומחר
למרות מה שיהיה בעוד חודש
זה לא היום, לא אתמול
זה עבר
ואני לעולם לא אזכור עוד דבר.

גורל
כל אחד בוחר לעצמו,
את הדרך בה הוא חיי.
כל אחד בוחר לעצמו,
אם עליו להמשיך בה או שכבר די.

פיצוץ בתל אביב,
כלום לא מבטיח
אך אם לא אנסה,
לא אוכל להוכיח.

כופה על הפה למרוד,
כופה על המחשבות לשתוק,
כופה על ההגיון לשרוד,
ועל הלב כופה לצעוק.

אינטרוספקטיבי
ואני יושבת פה
וכותבת
ונזכרת מה היה לפני הבמה
ואיך הצורך שלי לכתוב
בכלל לא היה קשור
לתגובות והצבעות

די
נמאסתן לגמרי
לא יכולות להחליט
מי יותר שווה
מי יותר טובה
מי יותר ריאליסטית

ארוטי
אתה עולה עולה ועולה ואני חודרת...

הרהור
מהחיים לברוח
זה היה הרעיון
להעלות רגשות לבמה
להדביק אנשים אחרים בפחד
למה מגיע לי להיות חולה לבד

לחתוך בסכין
זה הסוף,
הלא טוב,
שידעת שיבוא.

לך תמצא את עצמך, בתור נהר המים.
לך תמצא את עצמך, בנהר נהריים.
לך תמצא את עצמך, בתוך כוס יין.
לך תמצא את עצמך, בתוך המחשב, פעמיים.

אכזבה
למה כל פעם שאתה עולה,
אני נופלת?
למה כשאתה רוצה פתאום לשמוע,
אני אילמת?

החזק את ידך
חזק
בידי

ביקורת
מהו בן אדם?
מהי חייה?
מי זה אברהם,
ומהי פייה?

רוצה להיות מפורסמת
רק ליום
קצר

אינטרוספקטיבי
תמיד כשאני רוצה לכתוב,
יש לי הרבה מוזה.
וכמעט תמיד כשרוצים - זה יוצא טוב,
עם התחלה מעולה, אמצע וסוף.

אכזבה
מישהו יכול בבקשה,
להשאיל לי איזה לב?
כי לי אין יותר מקום בחדרים,
בשביל עוד יותר כאב.

ייסורים
אני לקחתי מישהו בשבי.
בעצם לקחתי את עצמי בשבי.
ובחוץ בניתי חומה.
חזקה.

הומור
הללויה
על ניצוץ של חיוך
הללויה
על חברים שנמצאים בסמוך

אמונה
אמר שיבוא
יום אחד בא
נישא לו אישה

אהבה
שלי שלי
כל כך איתי
תמיד בלבי
תמיד בדמי
שלי את שלי

גורל
רוצה להיות חופשייה
רוצה לנשום
רוצה לראות חיים
לראות את חברותיה
לספר בדיחות
להשיג אוכל.

הכוח כבר אזל,
חסר לה המזל,
צריך רק לשבת
ולחכות ללא נודע.

בדידות
נשארתי לבד, רועדת מפחד,
שואפת אויר עמוק אל ראותי.
חיפשתי בעיניים את המחט,
שיוכל לסגור לתמיד את עיניי.

מצב
מישהו
ברגע זה
מפוצץ את עצמו
בירושלים
בתוך אוטובוס
מלא אנשים

הרהור
עורך חלק כל כך
יפה כל כך

ייסורים
אני כל כך חלשה
לכן כעונש שלך
אעניש את עצמי
אחבוט בראשי על הקיר

שיר ילדים
יש ספרים עם תמונות
ויש ספרים ערומים
יש ספרים שלנו

מצב
אוהבת - אך שונאת.
שומעת - אך לא מקשיבה.
רוצה - אך לא איכפת לה.
קובעת - אך לא מחליטה.

כעס
הקבר שלך
מזכיר לי לבך
קשה וכבד כמו האבן
הקבר שלך
מזכיר לי ענייך
אפורות וגדולות
לעולם לא נעצמות

קחי את החיים בידיים,
תרגישי אותם בלבך,
מתחת לרגלייך,
על משכבך.

ואני רואה ליטוף
אני רואה אהבה
ואני הרי
כל כך רעבה
לקצת הזדהות

אהבה
חלומות מתוקים
על דברים שיקרו
אולי בעתיד
אך מעולם לא קרו

ייסורים
לא סובלת
רגשות מעורבים
כל כך
מתוחכמים

אכזבה
לא רוצה תנחומים,
לא רוצה רחמים,
רוצה רק אותך.

אכזבה
כמה חבל שאתה אוהב אותי רק מבחוץ,
ואני אוהבת אותך מבפנים.

אכזבה
לא ביקשתי דבר
רק משאלה אחת
רק אחת
רק אחת
רק

שיר ילדים
שלופ- שלופ, שלופ- שלופ,
עדיין לא קלים,
שלופ- שלופ, שלופ- שלופ,
צעדים קשים.

סמים
מבולבלת לגמרי,
אובדת אצות,
שמישהו יעזור לי,
יציע הצעות!

קובץ שירים
שתיקה
חזקה
קרה
מפחידה

אכזבה
וכששתיקה נופלת בינינו
אני חודרת אל תוך עיניו
חוקרת, מחפשת
תשובות לשאלות שמעולם לא נשאלו
אני יוצאת משם מבולבלת

עצב
אני רצה מהר,
מתחבאת ממבטכם,
מנסה לחשוב על משהו אחר,
לפני שיבואו הרחמים שלכם.

תפסיק לזבל את המוח,
תפסיק למלמל שטויות,
תפסיק כבר כל כך לטרוח,
אנחנו לא מקשיבות.

אכזבה
אני לא רוצה שתקשיב לחדשות,
כשאני מנסה לספר לך משהו.
אני לא רוצה שתשתה בירה,
כשאני מריחה את הורדים שהבאת.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
סוריאליזם
אני אין סופית. אני מורכבת מהרבה אני. יש אני שמחה, יש אני
עצובה, יש אני מתוסכלת, יש אני מאושרת וכך ללא סוף. כל יום אני
אני אחרת. היום אני אני מוזרה.

ביקורתי
כשבראתי את אלוהים,
לא ידעתי שהבטריות לא ייגמרו לעולם.

סוריאליזם
לפעמים אני מרגישה,
שמישהו אחר מסתכל דרך העיניים שלי.

תודה על היכולת להנהיג ולדבר. תודה על הביטחון העצמי והקול
החזק. תודה. תודה על כל הפעמים שאני נופלת ולא מצליחה לקום.
תודה על הפעמים שאני לומדת לקח וממשיכה לעשות טעויות. תודה על
זה שקיבלתי 55 במבחן במדעים, ואחרי שבועיים 95. תודה, אלוהים,
תודה.


לרשימת יצירות המחזה החדשות
בלשי/מתח/ריגול
MRS JAMES: (standing near the window, looking outside.
Suddenly she sees something red among the roses and she
quickly opens the window.) Harry! Harry! (then there is
silence and she closes the window)


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה
צילום מקרוב

צבע
אל היצירה
צילום של 20x10 ס"מ במקור.




אל הארכיון האישי (35 יצירות מאורכבות)
נראה לי שהוקי
קרח...






עו"ד שמעון
מזרחי, ברעיונות
השקעה חדשים.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/CosseteLimonade
יוצר מס' 6403. בבמה מאז 29/9/01 11:27

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לקוזט לימונייד
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה