אחרון הסופדים ירד מדוכן הנואמים הניצב ליד הקבר הטרי. הסופד,
דומע, ירד לנחם את המשפחה התורנית של החייל הנקבר. מגן חובה,
דרך היסודי, החטיבה, התיכון, הצבא, ההלוויות עמדו זה לצד זה.
בוכים אחד על כתפו של אחר, מחזקים זה את ידו של זה, מנחמים את
השני בעיניהם. רק לפני שבוע עמדו כך, מחובקים, אל מול קברו של
חבריהם לנשק. ושוב לפני חודש, ושישה שבועות, והרשימה עוד
ארוכה. הם הלכו לחלוק כבוד אחרון לחייל, חבר, בן, אח, אדם.
בהספדו אמר: "הוא היה יותר אדם מאדם, יותר דם מדם". היום עמד
לבדו אל מול הקבר הטרי, ללא כתף לבכות עליה, ללא מבט מנחם, ללא
יוני.

אסף ניגש לדבורה, אימו של יוני ונשק לה קלות על לחייה, סופג את
מליחות דימעותיה אל שפתיו הסדוקות. הוא היה ליוני כאח, ולה
כבן. היום נותר אח גדול לדן בן השש עשרה, בן הזקונים של
דבורה.

הרב הצבאי החל מזמר קדיש: "יתגדל ויתקדש שמי רבא". המוני
בוכיות עלו מהמוני האנשים שנצבו ברחבת הקבר, באו להגיד שלום.
באו לראות בפעם האחרונה את עיניו התכולות, שיערו הזהוב
המתולתל, חיוכו, ליבו.
"ואמרו אמן."

המפקד הורה למשמר, כפי שהורה להם פעמים רבות בזמן האחרון, לאחר
שדיגל את נשקו:

"טען!"
דבורה עצמה עיניה וחשבה על איציק, בעלה שנפל לפני כתשע עשרה
שנה. הוא היה אמור לחזור לשבת ולראות את בנו בן השבוע. הוא היה
אמור להשתחרר לאחר חודש. הם היו אמורים להתחיל חיים חדשים
ביחד. זוג צעיר, תינוק, משפחה, קריירה, דירה, מוות.
הוא יצא לפעולה אחרונה בשטחים, ולא חזר.
"אש!"
תמונה אחרונה של איציק חלפה מנגד עיניה כשעצמה אותן בעת היריה
- מוות.

"טען!"
היא הביטה בקברו הטרי של בנה, יוני הניצב בפניה. הוא לא היה
חייב לשרת אבל כאביו, הוא היה מורעל כמו שקוראים לזה היום. הוא
רצה קרבי בכל מחיר. הוא הלך בעקבות אביו, עד הקבר. היא לא
האמינה. זה לא היה אמור להיות ככה. היא מיאנה להבין שלא תראה
יותר את זיו פניו, תטבע בעיניו התכולות, תעביר ידה בשערותיו,
תלחש באוזנו, תריח את צווארו כשיחזור משבת בבסיס, שלא תראה
אותו לעולם.
"אש!"
היא ניגבה דמעה מעינה ואמרה  שלום אחרון - מוות. היא הביטה
בבנה הצעיר, דן שגם הוא הזיל דמעה במהלך אותו הרגע.

"טען"  
גם הוא כאחיו ואביו לפניו היה מורעל. הוא היה אמור להתגייס
בעוד שנה וחצי והיא דמיינה אותו במדים, עם הרובה ביד, עובר
מבית לבית, עוצר מבוקשים, היא דמיינה אותו רץ ברחובות השטחים
בדרכו לבית בו משוכנים מחבלים שביצעו פיגוע ירי ב...
"אש!"