אליהו ברקו / מראה ממורק |
אל זמר נוגה נלוות
חולפות במישור הצלול
עושות דרכן כבמסלול
טובלות בטין המעושה
מבוללות בזך הקשה
דומעות רגע של זיכרון
פורמות תפר של דיכאון
אל מול פני אביב
פורצות בצחוק מלא חביב
אינן יודעות לא מתוודעות
לעוני צער וחרדות
עין נסגרת אוזן נאטמת
כך הן מקדמות האיוולת
החוג קטן ומצומצם
אינו משאיר מקום לסתם
ממוקד הוא אך ורק
למחשבה ומראה ממורק
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|