מיכה בן-מאיר / עזה ממוות אהבה |
ואני,
בתתי בה מבטחי
בשמי נפשי בכפה
מפקיר לצינת ליבה את השברים
של מה שהייתי
את צילן החיוור של שאיפותי המתות
שאלתי את נפשי למות
בשאון תקתוק מחוגים והלמות לבב
להיות כעשן הסיגריה בקרה
אחד עם החושך
מתפזר בין אצבעותיה הקפואות
של רוח ים נסתר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|