נאנו תומר / והיד עוד נטויה |
מרגשים ומלטפים כמו טיפות דמעות
על שפתיים סדוקות
ימים שלמים וטובים מתים בתוכי
גוססים גוועים כמו חיוך סתור
לאדם ללא שיניים.
ואיפה המנוחה?
ואיך השלווה לא חוזרת
לו היתה לי שלווה כמו של תינוק לא נולד
ואני עדיין מאמינה שגם אני לא נולדתי
אך איך אני סובלת כך
בעצם לא סובלת
ימים חצויים גומרים בי
מכים וטופחים כמו יד אלוהות נטויה
על זכוכית חדה ושבורה
דמעות...
טיפות...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|