כשהייתי אצלו אז קיבלתי אותו בשלמותו יפהפה ופשוט.
מרעיף עליי מגדנות רבות עטופות בשר גוף
שידיי נכשלו מלהכיל
והוא מרעיף עליי קסמיו וטעמיו,
בעטיפות בשר משתנות,
ואני רק גומעת עוד ממנו,
גביעי שפתיים גבעות גוף משתנות,
פטמות וסרטי שערות מעטרים אותו
כמתנה הכמהה לידיי האוהבות.
ואז אני מטמינה פני באזור חלציו,
מריחה ונושמת לתוכי
ממתקי אף החתומים בריחו,
ואני ממלאת את פי בבשרו האחר,
ואני נושמת דרכו,
מתענגת בתנועה
והוא ממתיק שפתיי
בדיבשו האחר, בקרם האישי
המתקתק במרקם שמנת עדן פורייה.
ואני לוגמת אותו לתוכי בכוח כמהה לעוד,
והוא מטפטף בפי נקודות לבנות מתוקות וחמות,
ואני לוקחת הכל לתוכי.
שיהיה בי,
שיזרום במורד גופי הפנימי
שדיבשו יצפה אותי
שכבת מגן אישית מבפנים,
לשמן איבריי הכמהים לאהבתו הנוזלית.
ואז הוא מחייך אליי בסוף,
מגיש לי בקבוק עם מיץ אשכוליות.
אני מסרבת בנימוס והוא מתעקש, אני שוב מסרבת
והוא שוב מתעקש שאלגום, ובסוף אני לוגמת.
וגופי נשטף מיץ אשכוליות
ודיבשו האחר לא מצפה אותי,
אלא נשטף בנוזל החמוץ והזר
ואני חסרה טעמו בפי ובגופי,
רק חמוץ של אשכולית
הוקרא בערבמה ה 33 |
