[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רות התות
/
מתי בן אדם...

מתי בדיוק בן אדם מבין את מהות החיים? ומתי הוא בעצם מבין כמה
שהמציאות הזאת מסריחה? כשנולדים? כשמתים? איפשהו באמצע? אולי
כשהכל מתפרק, או דווקא כשהכל הולך טוב,ממש טוב, יותר מדיי
טוב...?
אני רק עכשיו מתחילה להבין עד כמה, שהחיים שלי, ספציפית שלי,
מסריחים...
יש לי חבר שאוהב אותי, וחברות שכל יום מברכות אותי לשלום
בנשיקה, ואני לומדת בבית ספר טוב, במגמה טובה, עם אנשים טובים,
והכל טוב, יותר מדיי טוב!
ומתחת לפני השטח מה שקורה בעצם זה, שהחבר שלי מתנהג אליי כמו
חרא ואני מפחדת להיפרד ממנו, וחברות שלי נוזלות לי בין
האצבעות, ואלו שנשארו כבר לא טורחות להתקשר, ובית הספר שלי
מנוהל על ידי דיקטטור, והכיתה שלי מתחנכת על ידי מורה עצבנית,
ואני נכשלת במה שאני לא אמורה להיכשל בו, והכיתה שלי מלאה
בכדורידנים נבובים ובפרחות שלא יודעות ליספור אלא יודעות רק
ללמוד הכל בעל פה, והאנשים הטובים, הם כבר מזמן נעלמו, כבר לא
אוהבים אותי יותר, ושום דבר לא טוב...כלום!!! ואני דוחפת אנשים
ממני בלי כוונה וזה ממש נורא...
ורק עכשיו כשהכל יוצא מהיד שלי אל פיסת הנייר הזאת, רק עכשיו
אני מתחילה להבין עד כמה שרע לי, ורע לי, ממש רע לי.ואני לא
מאלו שזועקים לעזרה, אני מאלו שמתפרצים, מאלו שמחזיקים הכל
בבטן עד שהלב כבר לא עומד במעמסה.ואז, הכל יורד מהלב, בצורה
הכי מעוותת והכי לא מתוכננת שיכולה להיות! ואז יותר רע כי אז
אני מגלה שעוד דבר לא יצא כמו שצריך...
ותמיד יש את הרגע הזה שפשוט מתחשק לצעוק, הכי חזק שאפשר אפילו
שהגרון יכאב אח"כ ממש! ואז באה החולשה, ואין כוח לצעוק ופשוט
בוכים הכי חזק שאפשר, כדיי שאח"כ יהיה יותר טוב, ואף פעם לא
טוב אח"כ. ואז חושבים על כמה שהמציאות הזאת מסריחה, ומה לעזאזל
היא מהות החיים, אולי זה רק מספר או אות, או סימן...? ואז
מתחילים לחשוב על שאר העולם:
"מתי בדיוק בן אדם מביןאת מהות החיים? ומתי הוא בעצם מבין כמה
שהמציאות הזאת מסריחה?כשנולדים? כשמתים? איפשהו באמצע? אולי
כשהכל מתפרק, או דווקא כשהכל הולך טוב,ממש טוב, יותר מדיי
טוב...?"







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נראה לי שמצאתם
את המענה לכל
המתחכמים -
מערכת שתתקשר
איתם, תיתן להם
תשומת לב, תעשה
את עצמה מקשיבה
לשטויות שלהם.

והם... כאילו
כלום. כותבים
סלוגנים בטירוף
כאילו לא יודעים
שהסיכוי שמישהו
יתקל בסלוגן
שלהם הוא -E-.



אחד מותח את
המחשבון שלו עד
קצה גבול
היכולת.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/3/02 22:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רות התות

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה