[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אופליה כרמלי
/
דבר שונה

יום אחד כאשר הלכתי ברחוב, בטיול היומי הרגיל שלי, ראיתי משהו
אחר שפשוט שינה לי את הנוף, אף פעם לא ראיתי את זה, בית נטוש
שהופיע משום מקום. הסתכלתי מסביבי לא נראה שאף אחד שם לב אליו,
מוזר, בית כזה שנופל משום מקום ואף אחד לא מתייחס. "טוב נו"
אמרתי.
הלכתי לכיוון הבית, הדרך אליו נמשכת יותר זמן ממה שנראה שתמשך.
מקרוב הוא נראה כמו בית מהמאה השבע עשרה או משהו כזה, התחלתי
לשקוע במחשבות, כמו מאיפה הוא הגיע ומי גר בו וכו'. הרגשתי
ליקוק בידי וזה ניער אותי ממחשבותי והסתכלתי למטה, כלב יפיפה
עמד לרגלי וליקק אותי, התכופפתי וליטפתי אותו" איזה כלב יפה
אתה" חפשתי אם יש לו קולר או סימן זיהוי כלשהו " מי הבעלים
שלך?" התישרתי והסתכלתי מסביבי לא ראיתי אף אחד הולך לכיווני.
לפתע הכלב החל לרוץ לכיוון הבית, דלת הבית נפתחה והכלב נכנס
לתוך הבית, זה היה דבר תמוה ביותר.
קראתי לכלב שיחזור אבל הוא לא חזר, הלכתי לכיוון הבית כדי לחפש
אותו, מה לעשות יש לי משהו כלפי חיות יפות. הגעתי לחצר הקדמית
ובחנתי את הבית הוא פשוט העביר בי צמרמורת, פחדתי להיכנס לבית
אבל החיפוש של הכלב שיכנע אותי להמשיך. נגשתי לדלת הקדמית
והרמתי את ידי כדי לפתוח את הדלת והיד שלי פשוט רעדה.
הדלת נפתחה בחריקה והעבירה בי צמרמורת, הכנסתי את ראשי דרך
הדלת והסתכלתי בפנים. לא ראיתי שום דבר, היה חשוך, נכנסתי
לבית, פסעתי על הרצפה, והיא עשתה קולות כאילו היא עוד מעט
נשברת. חיפשתי בכל החדרים בקומה
שום דבר מיוחד לא היה שם,  וגם את הכלב לא מצאתי. המשכתי
להסתובב שם כאשר פתאום ראיתי גרם מדרגות הפונה למעלה. חשבתי,
איך יכול להיות שלא ראיתי את זה קודם. הנחתי את רגלי על המדרגה
הראשונה, והיא נראתה לי מספיק חזקה, והמשכתי לעלות במדרגות, לא
ראיתי מה היה בהמשך היה חשוך. רק כאשר הגעתי לסוף המדרגות
ראיתי מסדרון ארוך ובקצהו דלת. פסעתי במסדרון וראיתי שמשני
צדיו ישנן הרבה תמונות של אנשים שנראו עשירים וקצת מוכרים.
כאשר הגעתי לדלת התבוננתי בתמונה שהיתה לידה. בתמונה היה איש
זקן שדמה לסבא שלי שנפטר לפני כמה חודשים, פתאום קלטתי שזה
באמת סבא שלי. התמקדתי בתמונה ולפתע הוא קרץ לי. קפצתי ופתחתי
את הדלת ונכנסתי לחדר, ניסיתי להרגיע את הלב שלי. פתאום ראיתי
מולי תמונה ענקית ובה היה מצויר בחור שעיניו פשוט משכו אותי,
כאילו הפנטו אותי , לצד התמונה עמד הכלב וכישכש בזנבו. הלכתי
לכיוון התמונה וידו של הבחור יצאה ממנה מזמינה אותי, הרמתי את
ידי ושמתי אותה בידו ו...

יום אחד כאשר הלכתי ברחוב, בטיול היומי הרגיל שלי,ראיתי משהו
אחר שפשוט שינה לי את הנוף, ראיתי אותו בחור עם עיינים מהפנטות
וכלב יפיפה מטיילים ליד בית נטוש וסבא שלי בא לברך אותם
ופתאום זה נעלם והכל חזר לאיך שהיה קודם, ואני התנערתי והמשכתי
את דרכי לטיפול הפסיכולוגי היומי שלי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
- היי אמא, הנה
סלוגן..
- די יוסי! זה
לא יפה לנעוץ
מבטים!


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/3/02 2:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אופליה כרמלי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה