" טוב אז אני נוסע. לאן ? לא יודע לאן! מה זה השאלות הקשות
האלה עכשיו? אני נוסע. חוזר? לא יודע אולי אני אחזור ואולי לא
אם אני לא חוזר אל תחפשו יותר מידי, מה זה משנה איפה הגופה שלי
נמצאת, מה זה משנה אם זה פה או שם, הרי אם אני לא חוזר אז הנוף
כבר לא משנה. אבל תדאגו לשים תמונה יפה שלי בעיתון, שלא תעיזו
לשים תמונות מכוערות, או שלי עם עיניים עצומות. אם כבר להתפרסם
אז לפחות שיגידו "חבל עליו, כזה בחור יפה". ותכתבו הספד יפה,
לא ארוך מידי, לא מתחנף, אבל שכשיראו את ההלוויה בטלוויזיה אז
שלפחות ידעו שהייתי חכם, אתם יודעים שלא יחשבו שאני סתם אדם
טיפש שהלך לחפש את עצמו והסתבך. ותזכירו את גולני, בסדר?
תבטיחו להזכיר את גולני, שידעו שאני לא סתם אדם פשוט, שגם אני
הייתי בגולני. ואם אפשר כשמראיינים אתכם בטלוויזיה אז תביאו
אתכם את הסרט מהחופשה באילת, נראיתי שם אחלה ואמרתי דברים
מצחיקים, שידעו שהייתי מצחיק. שלא הייתי מהאנשים המשעממים
האלה. ואל תבכו יותר מידי, בסדר? אני מבקש ממכם תשדלו להתאפק,
אם לא קשה לכם. ותתנו לרוני להידחף למצלמה, ואם אפשר גם לספר
עלי קצת, שתגיד כמה שחסר לה אחיה הגדול. שיראו איזו אחות חתיכה
יש לי ואז יתחילו איתה ברחוב אנשים ויספרו כמה שהם מעריכים
אותה וכמה שהם מזדהים איתה, אבל בעצם הם שקרנים, כי הסיבה
היחידה שהם ידברו איתה זה בגלל שהם ראו אותה בעיתון
ובטלוויזיה, וחשבו לעצמם "ואו איזו יפה". ואם מזמינים אתכם לדן
שילון, אז תלכו, מה למה? אתם יודעים איזה כבוד זה להופיע בדן
שילון? ועוד להיות הטרגדיה בערב המשעשע?  טוב אז בי, מה? בסדר
בסדר אני אתקשר, אבל אם אני לא מתקשר אל תלחצו, לא בכל מקום
בעולם יש טלפון. כן, לקחתי הכל, לקחתי יותר מידי אפילו, זה
בסדר אם אני אצטרך עוד משהו אני אקנה לי. למה את בוכה? אמרתי
שאני אתקשר, בסדר מבטיח להתקשר, תירגעי, אל תבכי, נו די אני
אנתק. טוב בי אני מנתק.
בי".