ליבנו בנוי עליות וחדרים,
בו זורם בלי הרף דם החיים.
קטן הוא ליבנו, גודלו כאגרוף.
אך פועם ומחייה את גופנו בלי סוף
ואוצר הוא בתוכו, כך אומרים המשוררים,
רגשות, ותחושות ואלפי מלים.
לב גדול ורחב יש גם לאומה
והדם הזורם בה הוא השפה.
וככל שהשפה במלים עשירה
כך פועם לב העם באון ועוצמה
וזורמת השפה מעליות, לחדרים
ובעורקי האומה נוצרים מזמורים,
והגוף כולו מזדקף, מתמר וקם
ומתרונן בגאווה בשירו של עם.
באהבה אדפדף בספרי השירים,
בהם נאספו אוצרות של מלים.
לא ביום אחד, אף לא בשנות דור.
באלפי שנים נאסף הצרור.
צרור שראשיתו בסיפור הבריאה:
"ויאמר אלוהים" - ועולם נברא. |
