|
מדי פעם כשהפקקים מפסיקים
אני מצליח להשחיל מילה
היא צוחקת
היא עוד תשכח את זה
וסחרחורת של בוקר
באמצע הצומת
בין כל עץ לכל שלט
הדרך מוכרת...
צמיגים שחוקים
עשן אפור
וריח של מפעל
ממקמים אותי בין לבין
ועכשיו בחזרה לאחור
מתכת חשופה
על הכביש האפור
הבוקר נמשך עד סוף היום |
|
|
אין לי קוים
אדומים, מכרתי
אותם על מנת שלא
לרעוב לדוחן.
אפרוח ורוד,
מובטל עד מאוד
(2). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.