New Stage - Go To Main Page

ב. איילת
/
משוגעים. תרדו.

ודווקא היום נגמרו לי הבטריות.
כן, אני יודעת שזה לא אסון קולוסאלי או משהו כזה. מכוניות
עדיין מתנגשות ואנשים מתפוצצים כל רגע.
אבל לי נגמרו הבטריות!
זה אפילו לא חמור כמו מישהו שקם בבוקר וגילה שנגמר הקפה או כמו
מישהו שלילד שלו אין תוספת בריאה לזבל שהוא גם ככה אוכל.
אבל למה שיטריד אותי שלאיש אחד אין כסף לסיגריה של אחרי הזיון
כשלי אין בכלל בטריות?
בוהה בטלוויזיה. ערוץ הקניות. אולי פתאום יצא האיש הקטן ויגיש
לי ארבע בטריות בגודל מטומטם כזה. אפילו מהשלט-רחוק אי אפשר
לפרק.
למה לעזאזל הגודל הזה? איפה עוד משתמשים בו? אחר כך ינסו למכור
לי שהגדול לא קובע.
זו קונספירציה של היבואן והצרכן והאמו והטיזי נגד נשים. הרי
הוא מיוזע ושמן, שעיר למטה ומקריח למעלה. צחנת סיגריות זולות
מחפה על ריח שפעם היה אפטרשייב. הוא הרי נהנה מכל הסיטואציה
הזו. שלכל מיני נשים בודדות פתאום יגמרו הבטריות ולא יהיה להן
מה לעשות. אולי הוא חושב שכשאין בטריות כל אופציה נראית טובה.
אפילו הוא.
מפרקת מכשירי חשמל בכל הבית. יופי. עכשיו אני גם טכנאית. ברגים
מתגלגלים. קפיצים בין הרגליים. כל הגדמים החשמליים שוכבים
בסבלנות מרגיזה. וכלום.
אין לי בטריות!
דווקא היום, כשהילדה הלכה לישון מוקדם והבית מסודר, רק הייתי
צריכה את הפינאלה הזה. אבל לא. בגלל איזה לסבופוב פמינופוב
מחורבן, הפינאלה שלי יהיה קטן קטן קטן.
בערוץ הסרטים מתחילים כבר סרטים של זיונים. "פורנו רך" הם
קוראים לזה. ז'אנר מטומטם. "עושים אהבה" עאלק. ואני לא רוצה
"לעשות אהבה". לא צריכה "לעשות אהבה". צריכה פאקינג
בטריות!
מנסה עם האצבעות. יד ימין, אחר כך יד שמאל. גונחת, מתפתלת,
מתעוותת, מתאמצת, מתרכזת. מסוג הדברים שלא לומדים מאמא ולא
לומדים מחברות.
התיסכול גואה. אני מפסיקה. מותשת, מיוזעת ועצבנית מכינה לי עוד
קפה ושורפת סיגריות בשרשרת.
חרא על הבטריות.
חודשיים הוא שכב בארון. לא נגעתי בו. חודשיים היית כאן והיה לי
טוב.
ודווקא עכשיו, כשאתה לא כאן. הוא שובת שבת. מת לגמרי, בטריות
או לא.
תחזור כבר. אני צורחת.
תחזור! מהדהדים הדברים בתוך הראש.
אני רוצה שתחזור!
תהיה כאן איתי!
אני רוצה אותך! זועקת אליך! תחזור ואפילו לשעה ואז תסע שוב.
הפלסטיק נהדף אל הקיר בחמת זעם. באותה חימה, אני נהדפת מיד
אחריו. מוטחת. זה לא מה שבחרתי. לא את זה אני רוצה. מה אני כבר
מבקשת? שתהיה כאן איתי? בשבילי?
סיגריה, עוד סיגריה, עוד אחת.
זה לא זה. זה לא יבוא.
נמרחת על הקיר. כל הגוף רועד, רוטט. לא רצוני. לא שלי יותר.
חתיכת הפלסטיק מסתכלת עלי. מגחכת. מגוחכת. דמעות שוטפות את כל
הסביבה. את הפנים, הבגדים, הרצפה הנקיה.
לא יכולה יותר.
מתפרקת.
חתיכות.
רוצה לגמור.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 8/3/02 13:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ב. איילת

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה