יוחנן באנון / לא באמת עזבת |
עת גופותינו ינקו בראשית
מבטך אמר פרידה ארוכה
מאותה מסיכה שהייתה אני
שתיקתך רעמה בתוכי
כשעזבת
לא חדרה בי מסכת היסורים של ...אחרי
להתהפך עם הכרית שהייתה שלך...ער
רודף אחר הזיכרון
ופנייך על כל משגל
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|