(יוני 2000 - בי"ח רמב"ם בחיפה עם ריאה קרועה ולב שבור)
ושוב משרבט לי מילים ארוכות
על זמנים רחוקים, על שקיעות מתוקות,
כששנינו ישבנו לבד מול הים
וכאילו נפרדנו משאר העולם
עת עברו אנשים כרוחות רפאים
והזמן חיש תיקתק וברח,
עת השמש עלינו הטילה צללים
אך האור בעינייך זרח
שם ידך בידי השתלבה ברכות
לך לחשתי מילות אהבה
עת קרבת ונשקת לשפתי בדביקות
מסביבנו הרוח נשבה
עוד זוכר את רוך מגעך
כמו רחש ניעור בקרבי
כשבאתי אליך והייתי אצלך
איך ידך אז סגרה על ליבי...
ועכשיו אלה רק זכרונות רחוקים
מימים שהיו ואינם
חדר ריק וחשוך בו אורות נדלקים
רק כדי להראות שהם שם... |
