1.12.96
מיקי, לנצח
פעם אחר פעם ניסיתי לשבת ולכתוב כדי להתמודד עם מה שקרה
אתה מכיר אותי שאני מדבר אני סותם, אבל הפעם אין לי מושג מה
אני אומר, למי אני אומר, איך אני אומר ובכלל למה ...

א' בסוף הכריח אותי לכתוב
א' אשם, בזה שאני כותב עליך

לצערי אין לי הרבה מה לומר עליך. לא הכרתי אותך טוב, אף על פי
כן
היו המון מקרים שהייתי מת לדעת מה אתה חושב.

יושב על הספסל הכחול ליד הכיתה ואומר לש':
"...ש', אין כוסיות בבית הספר"
נכנס  לכיתה ואומר: "4 שעות תנך איזה כיףףףףף ...."

אני נכנס לכיתה רואה אותך שותה
"מזה ?"
"הקפה של הבוקר!"(מה שהעיר אותך)
"במקום קפה תנסה לישון קצת זו אולי תהיה הרפתקה חדשה בשבילך"-

עכשיו שאני נזכר במקרה הזה, אני רוצה לשאול אם אתה יודע מה
היה "הקפה של הבוקר" שלי ב  15.11.96 ?

אני נוחר לי להנאתי במיטתי האהובה ופתאום מצלצל הטלפון!
"מי שזה לא יהיה כדאי שתהיה לו סיבה טובה להעיר אותי על
הבוקר"
"אודי מה המצב?"
"אה, ש', איפה אתה?"
"קום מהמיטה אני מעבר לכביש"
"נוותר לך יאללא בוא אני קם"

:לא עברה דקה(!), וש' דופק בדלת. אני פותח.
"יום הולדת שמח אודי"
"לרגע, לשניה אחת, שכחתי איזה יום היום!"

אני עוד לא התעוררתי, רדום, אוכל ארוחת בוקר וש' מספר לי איפה
הוא היה עם הילה, אגב הם נהיו חברים .........בדיוק אתמול.

ואני אוכל ואוכל ואוכל ואוכל כל זה בחמש דקות מאז שהתעוררתי
ופתאום כמו מליון ברקים ביום בהיר מצלצל הטלפון, אמא של ש'
בטלפון"
"אודי שלום, ש' שם?"
"כן"
"לא טוב"
"למה לא טוב?"
"תן לי אותו בבקשה"
:ש' ניגש לטלפון מדבר נהיה אדום ופולט משפטים כמו
"מה!?!?!?!?!?!?!?!?"
"לא............."
"בטוחים שזה הוא?"
מתיישב המום ושבור. ואני מבין שמשהו קרה אולי לאח שלו? אני
קוטע את ארוחתי מתלבש משהו קרה וש' צריך חבר לתמוך בו
ש' קורא לי. מעביר לי את השפורפרת
"אודי, תקשיב, ש' נסער"
"אני שמתי לב לכך"
"חבר שלכם מיקי לוי נהרג בתאונת דרכים"
"מה.....לא.....בסדר, אנחנו נטפל בזה"
שליטה...., מילת המפתח שחיפשתי אותה באותו רגע
שלוט בעצמך טמבל...
ש' צריך עזרה....צריך להודיע
לאחרים......צריך........צריך.....
צריך.........אין לי מושג מה צריך.
ש' יושב על המדרגות בביתי מזיל דמעה, שקט אין סופי ומחורבן
"צריך ללכת לבית הספר לבדוק אם בטוחים שזה הוא ולהודיע לאחרים
"
"תן לי שניה להתכונן"
דף קשר, מכשיר קשר שלי זה כל מה שעלה בראשי. בבית ספר אישרה
המזכירות אישרה לנו בוודאות מוחלטת ומחורבנת שזה נכון.
ש' עדיין המום. מודיע להילה שמישהו נהרג
"מיכאל לוי"
"לא מכירה מיכאל לוי, איך הוא נראה?"
"בגובה שלי שער שחור מסתובב עם ש'"
"מיקי?!??!?!מיקי לוי??!???!לא........"

.י' היה הבא הוא היה היחיד מהכיתה בבית הספר
" י' יש לי משהו חשוב לספר לך"
אתה, מיקי, מכיר את י' תמיד מחייך וצוחק
"מה קרה, מישהו מת? (בצחוק כמובן)"
אני שותק, מה אני אגיד לו? שתוק ותקשיב.
"מיקי היה מעורב בתאונת דרכים"
"קרה לו משהו?"
".י' הוא....אה......נהרג"
י' אבד את שיווי המשקל, הוא נפל כי הבין מה הוא אמר.

אם אפשר היה להגדיר נקודות שיא ביום הזה הייתי מגדיר שלוש
נקודות:
א.  שהודיעו לי ולש' שמיקי נהרג
ב.  לאחר שי' הלך שלפתי את מכשיר הקשר
"אבא, איך מודיעים למישהו שחבר שלך מת?"
פרצתי בבכי, אז שאמרתי את זה ועכשיו שאני כותב את זה. ברגע
הזה
הבנתי מיקי. הבנתי מה קרה לך. אתה מכיר אותי, הצתה מאוחרת
מסבירים לי לאט אני תופס מהר.
ג.  הודעתי להרבה ילדים מהכיתה לפי הסדר בדף הקשר, מי שהיה
בבית.
חטף ברקים...
.הכי נורא קיבלה את זה א'
"שלום אודי, דבר שניה עם אי' אני צריכה ללכת "
"לא, זה חשוב!"
"מה קרה?"
"א', מיקי היה מעורב בתאונת דרכים..."
"אתה רציני? לא........ יוו....... תגיד באיזה בית חולים הוא"
אני שותק...... מנסה לתפוס על מה היא מדברת מה היא רוצה ממני
"שוב היא חוזרת: " אודי תגיד לי כבר באיזה בית חולים הוא
.אחרי חצי דקה הבנתי, גם היא לא תפסה ....
"א' הוא ......אה .......הוא נהרג"
"......................לא"
בחיים שלך לא שמעת בכי כזה סוחף כואב וחודר. אני איתה בוכה
" ושואל את עצמי את השאלה שהרבה שאלו:" למה?"

"אני מצטער אלה..........לא יכול יותר..........אני חייב
לרדת"

כל היום היו טלפונים, כל הזמן! פ' מיסכן חטף את זה איך שהוא
חזר
מהעבודה. מחשבות שעברו לי בראש עברו לנייר. אין הרבה זכרונות.
אין הרבה קשר בין הדברים חוץ ממךת לראות אותך בתכריכים, לראות
אותך נקבר.
לראות אותך צוחק מהבדיחות של ש' כגון
"שדיים שקל (שתיים שקל) בתרגום חופשי"
אין קשר בין הדברים - הנה אני מדבר איתך.
אני וש' מדברים עליך מתקשים להחליט אם בלשון עבר או
לחילופין להגיד מיקי לוי כדי לא להתבלבל עם מיקי לט'
מאז ועד היום אני חושב עליך - יהיה קצת קשה לא לחשוב עליך
כל פעם שאני רואה מכונית חורקת בפיתאומיות או תאונה מסוג
אחר - כאלה שרק בחדשות שומעים עליהן - אזכר בך.

אתה יודע, באותו היום התוכחתי עם אלוהים למה הוא נתן לזה
לקרות, איך הוא בא כמו טורח לוקח ובורח - אבל הוא פחדן לא
רוצה
לדבר - שלא תחשוב שויתרתי לו - צעקתי וצעקתי - והוא שמע - אני
יודע שהוא שמע - אבל הוא לא ענה - נחבא אל הכלים, השאיר אותי
לבד עם יגוני.

אני צריך לסיים - תעשה לי טובה  תדאג שירוצו למעלה קטעים
טובים
אתה מלאך יש לך כנפיים - תדאג לעצמך ותזכור אותנו כי אנחנו
זוכרים!

שלך לנצח,
אודי.