נאוה יהושוע / אבק כוכבים |
ערפל מתוק וורוד מטשטש את הראיה
כל גופי רועד ולבי הולם בחוזקה
לא חושבת על כלום מלבדו
לא רואה כלום מאשר את עיניו הכחולות
שערו השחור מלטף את עורפו
חולצתו מחבקת את חזהו בחום
עולם שלם ממשיך כלא כלום
ואני כנציב של מלח לא מצליחה לזוז
מסונוורת, נפעמת וממוקדת רק בו
רוצה להיות שערו, חולצתו וידו
אך יודעת אני שכאשר הרוח תבוא
איתה יחלוף גם אבק הכוכבים
והוא איתם ימשיך בדרכו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|