בין הרים בשעת ערביים
עוד נושמת אדמה
ובאודם השמיים
יש בעמק רק דממה
כשהשמש לה שוקעת
והלילה מתקרב
את הדממה אני שומעת
והחושך כבר אורב
והדרך הרועשת
ההומה היא מאדם
היא עכשיו מעט חוששת
למה נעלמו כולם?
אך עכשיו שקטה, רוגעת
וריקה היא מאדם
את הדממה עכשיו שומעת
כי הרעש נעלם
שם למעלה השמים כבר מזמן לא אדומים
ובין אדמות העמק את הלילה כבר שומעים
קול צרצר וקול הרוח
המטיילת בין עצים
מסרבת היא לנוח
כי הלילה כה הקדים........ |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.