שוכב לידך בחושך מבעד לשקרים.
מסתכל אליך ישנה נגעל מעצמי.
מסתתר מאחורי מסכת השקרים.
מי את בעצם? אולי גם את מהמסתתרים?!

מסתובב בוהה בנקודה על הקיר,
לא יכול להפסיק לחשוב על המשחקים,
מתי נפסיק לשחק במחבואים?!
האם את בכלל יודעת מי אני ?!

מסתכל אליך שוב,
מי הבחורה ששוכבת לידי?!
אני מכיר אותך בכלל?!
אולי נפשוט את המסכות ונהיה אמיתיים?!

מנסה לישון ובתוכי כבר יודע.
מחר יבוא הבוקר ועוד פעם הכל יחזור על עצמו.
את בשלך ואני בשלי,
ושנינו נלבש שוב את מסכות השקרים.

נרדמתי ואפילו בחלומי אני כבר לא יודע מי אני!