מיכל ינאי: מי זה? מה אתה רוצה ממני?!
איש עם בריות: מיכל את לא זוכרת אותי?
מיכל: לא, מי אתה?
איש: אני מוקי!
מיכל: מוקי ברקוביץ'?
מוקי: לשעבר מותק שלי... החלפתי כל כך הרבה קריירות.
מיכל: אלו קריירות?
מוקי: הייתי צימוקי, הייתי משאית, הייתי השד הגדול וכן, אפילו
הייתי ברקוביץ'.
מיכל: ומה עכשיו?
מוקי: עכשיו אני מוקי זונה.
מיכל: אבל מה קרה?
מוקי: שיעמם לי להיות כזה מוצלח ופופולארי. חיי נראו לי שטחיים
מידי. בכיתי לאימי ואמרתי לה- "אמא! אמא! חיי חסרי משמעות!"
ואמא אמרה לי- "תאכל הרבה נבטים, והמון ירק, צא לטבע עד שתמצא
את התשובה שתנחה אותך. אז יצאתי לי לגינה הציבורית הזאת ושם
פגשתי איזה גורו ירוק אחד. אמר לי להסתובב ואז הוא שינה את
חיי.הראה לי את יעודי.
מיכל: זה סיפור מאוד מרתק מוקי.
מוקי: ומה את עושה כאן?
מיכל: סתם תוהה לי. אני מרגישה נורא. ארוסי בגד בי. מוקי, אני
מרגישה כה בודדה..
מוקי: יש משהו שאני יכול לעשות?
מיכל: ובכן... יש דבר מסוים אחד...

סצינה 2:  מחסן

סעידה: יא ג'עלולים! ע'ני עכשיו אנקום! אללה ואגבר!!
דווקא: מהר! כאילו! את המזרקים!
כאילו (זורק על סעידה את כל המזרקים): הא לך כלבה טיפשה!
סעידה: אההההה...
כאילו: מהר, דווקא קח את כמוני, רגע, תעזוב את כמוני אני אקח
אותו ובוא נברח לפני שהיא מתעוררת.
דווקא: אבל סעידה מוטלת בכזאת תנוחה מושלמת לביצים שלי. אני
פשוט חייב שימצצו לי את הביצים כמו שצריך.
כאילו: דווקא, בוא עכשיו.
דווקא: לא!
כאילו: דווקא, אני לא יכול לעזוב בלעדיך, זה לא נכון מוסרית
עכשיו מהר לפני שהיא מתעוררת.
דווקא: לא רוצה! אני רוצה שימצצו לי את הביצים!
כאילו: אתה יודע מה, אני נותן לך את כמוני שלי למציצה אחת אחרי
שהוא מחלים. עכשיו תבוא.
דווקא: טוב...

סצינה 3, גינה

ציפה: שפיץ אני חרמנית עליך
שפיץ: לא עכשיו כואב לי הראש
ציפה: אבל שפיץ...!!
שפיץ: לא עכשיו!
ציפה: טוב. שפיץ?
שפיץ: מה?
ציפה: מי הייתה יותר טובה במיטה? אני או מיכל?
שפיץ: לא יודע, לא בדקתי עם מיכל. אף פעם לא זיינתי אותה.
ציפה: איך זה ייתכן?
שפיץ: היא שומרת את עצמה לחתונה.
ציפה: מוזר ביותר. שפיץ, בבקשה?
שפיץ: לא בא לי...
ציפה: יש לי גבינה צהובה בשבילך... רוצה?
שפיץ: כן!
ציפה: בוא וקח... נו טעים?
שפיץ: מצויין!! וואו!! מאיפה הבאת אותה ציפה? זה ממש מג...
(צונח)
ציפה: עכשיו הוא ישן למשך 18 שעות בדיוק מה שאני צריכה... עוד
מעט אני אצליח... הא! הא! הא!