לילה וכבר מזמן אתה ישן
אני לא נרדמת.
מחשבות זורמות אלי בלי הפסקה
הן זרות לי כל כך, ומאידך מוכרות
מהלילה הקודם ומזה שלפניו.
מאוחר בלילה אני מאוהבת, ובעצם
כואבת, מפוצלת, בודדה, מחפשת נחמה
מודדת ומודדת מה יותר ממה
מחטטת בתוכי למצוא אהבה, ואז...
מתעייפת.
הלילה אתה הולך איתי לישון,
שעה שהמחשבות עליך לא מרפות ממני.
אני נמשכת בעוצמה, מתמסרת
כל כולי לך, מתמסרת לאהבה דמיונית
לפנטסיה של לילה.
בבוקר אתעורר ממש מבוהלת
באור אתה מישהו אחר.
תצעד לקראתי ילד, שכן חביב
חבר לשיחה
ואני אתמלא מבוכה
אקפא במקום
בערב, שוב אהיה דרוכה. |
