קצת לפני שמונה בערב. בטלוויזיה משדרים נאום של ראש הממשלה
אריאל שרון. לפני ישיבת הממשלה הוא הזכיר לנו שבעבר היה רע.
ההווה כזה, וככל הנראה יהיה כך גם בעתיד. לוגית לא היה לנו מה
לחשוב יותר. נרדמתי. רגוע כמו תינוק בן יומו. בשתיים וחצי
לפנות בוקר תמו חלומותיי המתוקים. שיטוט קצר בעיר גילה שהכל
נוהג כתמיד.
מדלת השכן האילתי החביב שלי עלו קולות צחקוק רמים. נקשתי קלות.
הבאתי שיבס וקולה. על המיטה שכבו דנה ומיטל. ארז רבץ שיכור
למחצה, עייף וגדול. הבנות הרימו שיחה על סטיות מיניות. שיכורות
ומצחקות. סיפרתי כמה סטיות שבלוניות שלי. היא רוצה מלפפונים
בפנים. ליטפתי אצבעות רגליים נעימות. אחר כך גב. של דנה? ליד
הפרפר המקועקע החליקה ידי וחפנה שד כבד. פיטמה מזדקרת. יד שמאל
גיששה לעבר עצם הזנב. צחקקה נבוכה. שיכורה. ארז נישק שפתיים.
באותה הזדמנות גם הוריד ממנה מכנסיים. פתחתי חזיה כחולה. שדיים
קטנים וחמימים. ינקתי פיטמה. לא כל-כך ברור מה של מי. דנה רוצה
לקבל משניים. מיטל: "אחותי, את חייבת ללמוד להתחלק."
ארז: "אני שיכור, ולא עומד לי."
פתחה לו כפתורים והפשילה מכנסיים. דחפה אותה קלות. "זוזי, תני
מקום". ליקקה לו מתחת שק האשכים. פישק רגליים, נאנח. נעמד לו.
שאלה באיזה חור בא לי להכניס. עניתי שתזיין קודם אותו כי אולי
תיעלם הזקפה. נישקה אותה על פיה. החדירה לשון בכוח. שלחה יד
אחורנית. ארז עצם עיניים. מתלונן. "יוצא לי הזין." התיישבה
עליו. שדיה מקפצים בכבדות לנגדי. נשכתי לה פיטמה זקורה שחומה
בעדינות. נאנחה. ממלמלת. נשכתי פיטמה שניה. חזק. נמלטה מפיה
צווחה. "זה טוב." הלכה למקרר להביא חמאה. מרחה לארז על הזין.
ליקקתי לה מאחור. מרחה לדנה על פי הטבעת. בארבע ידיים החזיקו
לו בזין והכניסו לדנה הכורעת. השענתי אותה לאחור על מרפקיה.
נכנסתי בתנופה. בקול צרוד אמרה: "איזה כיף, זה כמו סרט כחול,
זיינו אותי." דחפה מול פניו של ארז עכוז מגרה. ליקק. שותק.
"אין משיחין בשעת הסעודה". דחפתי לה שתי אצבעות. דנה צעקה: "
אני גומרת". רועדת כולה. רגע. גם אני. ואני. ואני. כמה
נוזלים.
ברדיו הפסקה למבזק חשוב. שרי העבודה יצאו מהישיבה בכעס.