New Stage - Go To Main Page


נועה חיככה את רגליה אחת בשניה בהנאה בלתי מסוייגת. היא הסיטה
את שערה האדמוני מפניה החיוורות והיפות והתבוננה בי ארוכות
באותן עיניים מכשפות. העזתי ונשכבתי לידה. היא שלחה יד רכה,
אצבעות ארוכות ורכות כל כך, בדיוק מה שהיית מצפה מקלידנית- אל
לחיי וליטפה אותה. נועה הסתכלה עלי והסיטה את שערי מעיני.
"נועה.."- אמרתי לה וקולי רעד. האם זה הכל? האם זה היום שבו
אתוודה על רגשותי לפניה?
"נועה... אני אוה"- אמרתי ואז הפסקתי. הצטנפתי בפינת המיטה
והתבוננתי סביבי. היה לה חדר צבוע בכחול, כמו של תומר. היה
פוסטר גדול של צ'ילדרן אוף בודום והמיספיטס על הקיר, בנוסף
לדמות הבהירה שהיא ציירה במו ידיה. היא לבשה חולצת כפתורים
שחורה, שחשפה מחשוף דשן ורעב למגע. העברתי את ידי ברפרוף על
עורה המושלם, ושפתי שקעו בתוך קימורי הצאוור הכה אציליים שלה.
"נועה"- אמרתי שוב, הפעם בקצת יותר כוח-" אני אוהב אותך".
הפנית את עיני אל עיניה התכולות וראיתי בהן אהבה. הרגשתי את
זרועותיה נכרכות סביבי בפרץ של חמלה אמהית. היא הצמידה את ראשי
לחזה. לא הייתי יותר מדי אומלל, כמו שאתם יכלים לנחש. כרכתי את
ידי סביב גופה המושלם ובתיאום מופלא הצמדנו את שפתינו וגמעתי
בצימאון את רוקה. נאחזתי בה כטובע הכרוך אחר גלגל ההצלה
האחרון, אחיזה נואשת, אוהבת. זה כל מה שיכלתי לתת לה.





מובן מאליו שלא הגעתי אל מיטתה של נועה בטעות. "נועה!"- קראתי
אליה מהצד השני של המגרש ונופפתי בהתלהבות. ראיתי אותה רצה
אלי. היא לבשה צעיף סגול על בגדיה השחורים ועיניה התכולות
השתקפו בשמים האפורים וגרמו לה להראות קדושה ותמה ויפה יותר
מכל דבר אחר. שערה היה פזור על כתפיה ושפתיה האדומות נראו
סגולות קמעה בקור. "כן, גיא?"- היא שאלה אותי ונעמדה זקופה
מולי. הזכרתי לה שיש לנו הופעה בשבוע הבא, ועוד לא תיאמנו
לגמרי את הבס והקלידים. "אז אני אצלך בחמש?"- שאלתי ורעדתי
קמעה, לא מהקור, מההתרגשות. היא נישקה אותי על הלחי ורצה.
ואני חלמתי עליה כל השיעורים.  חלמתי על שערה הרך. על עיניה...
הו עיניה...

בשעה חמש צלצלתי בפעמון של דלת משפחת שלו. נועה פתחה לי את
הדלת, לבושה בג'ינס וחולצת כפתורים קצרה, שערה היה אסוף למעלה.
היא הובילה אותי לחדרה. אחרי שעה של חזרות הסתכלתי עליה. היא
נשכבה על גבה ואני ישבתי לידה. ליטפתי בעדינות את כתפיה, בטנה,
שערה. היא נראתה די המומה מההתנהגות שלי, אבל מרוצה בדרך
כלשהי. היא פתחה בצורה מתגרה שני כפתורים בחולצתה ופזרה את
שערה בהתרסה. "אז מה עכשיו?"- היא שאלה, מושיטה יד לבנה וארוכה
אל פני החמות. התענגתי לרגע על מגעה הרך. מסוכן להיות מאוהב.





חיבקתי אותה בזרועותי ונתתי לאנחה קטנה להתגלגל בעדינות מתוך
פי. התבוננתי בשתי הגבעות החיוורות, העגלגלות והמושלמות,
ובפטמות הכהות והעדינות, שהיו כעת חשופות לעיני הכמהות. הצמדתי
את שפתי באינסטינקט אל פטמתה, והחלתי מלקק ונוגס, שואב ומעסה,
את החזה המושלם שלה בתוך פי. היא הורידה את הג'ינס שלה בלי
להתמהמה, מראה את רגליה הארוכות והחלקות לעיני. נועה התפשטה
לגמרי, קמה ממיטתה ונעלה את הדלת. היא הוציאה מאחד המדפים
בקבוק שמן גוף וחזרה למיטה. היא החלה מעסה את גבי, בעודה לובשת
רק את עורה. אחר היא נשכבה על גבה, מפזרת את שערה האדום בצורה
שווה ומפתה על הכרית. גהרתי מעליה ונישקתי אותה, מוריד בחיפזון
ובשלומיאליות אופיינית את חולצת הפלאנל שלי ואת המגפיים
הכבדות. עמדתי שם, ורק הבוקסרים השחורים הפשוטים שלי עמדו
חוצצים בינה לביני. גחנתי שוב ונישקתי אותה,  מרגיש את חומה.
היא ליטפה בצורה מתגרה את  הבליטה ההולכת ותופחת בתחתוני ומשכה
את צווארי אליה. " תתפשט"- היא ציוותה ואני צייתתי. היא נשכבה
מתחתי, רגליה פתוחות והיא מחכה. החדרתי אותו אליה, ומייד
הרגשתי ברעד הזה, שהיה מוכר לי ושוב כל כך זר. נועה נאנקה בקצב
הולך וגובר, כאשר נעתי בתוכה, מרגיש הכי על הגובה שיש. עוד פעם
אחת, וזה נגמר. בחיוך אוהב אבל באותו זמן גם זדוני להפליא,
יצאתי מתוכה. פתחתי את עיני וירדתי בפתאומיות מהענן שריחפתי
עליו. מצאתי את פניה הלבנות של נועה חרושות תילים של דמעות.
עוד החיוך הרגיל שלה, המזויף מעט, מרוח על פניה.



חיבקתי אותה חזק ונישקתי אותה על המצח. שתי דמעות  חמות
וצלולות נשרו על כף ידי הפתוחה.
נועה חיבקה אותי בחזרה והשעינה את ראשה על כתפי. מושלמת.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 3/3/02 19:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רייצ'ל מאיה קולסקי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה