וכך היא יושבת בין משעולי חמניות
כאילו נלקחה מתוך ציור של ואן גוך
היא מתיישבת, נשכבת שוכבת על האדמה הרכה
מניחה לשמש להציף את פניה היפייפיות באורה המחמם
היא מביטה לעבר נקודה לא ברורה באופק המטושטש
עוצמת את עיניה, ושנייה לאחר מכן היא נמצאת שם,
בין זרועותיו שלו, מוצאת את שפתיו.
קריאת הציפורים העירה אותה, והיא מצאה את עצמה יושבת בחוף
של ארץ לא מוכרת...
היא הגיעה אליו רק בכוח מחשבותיה...
זוהי כנראה אהבת אמת, חשבה לעצמה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.