כשינתחו את שירי, יחדרו לראשי
אולי זה מה שרציתי...
מה חשבתי?
השארתי יותר מדי רמזים
המובילים לנשמתי...
כל כך חשפתי את עצמי לנייר
עד שאפשר לשכפלני רק על פי
מה שכתבתי,
עד שאפשר לבנות במדוייק
העתק של נשמתי;
רגש אחר רגש,
מחשבה אחר מחשבה,
תחושה אחר תחושה
ואף אחד לא ידע
שזה רק העתק
ושאני מקור המתכון...
נובמבר 2000 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.