רינת ליב / תמימה |
אנחנו יושבות לנו כאן
פעם קר פעם חם
שום דבר לא מובן
את משחקת
אני כבר שותקת
לא נותר בי דבר.
רוצה לברוח אבל אין לי לאן
מוותרת על ההווה למען חלמות על עתיד
מקשה על עצמי כדי שעליך לא אכביד
את לא מוותרת ולא רוצה שיהיה אחרת
לא לטוב ולא לרע
את נהנת להיות תקועה
מהביטחון השיקרי הזה את שואבת את הכוח להמשיך
את עוד חיה באשליה אני כבר התחלתי להבין
אבל אני לא רוצה
ולפעמים אני חושבת שעדיף להיות כמוך
תמימה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|