אני לא זוכרת מה התאריך היום,
אני זוכרת שהיום יום שלישי
ואני לבד וקריר לי ועצוב לי,
הייתי נותנת הרבה
בשביל להיות איתך הלילה,
אבל אני פה לבד בתוך הלילה,
ואתה? אתה כל כך רחוק.
הלילה שקט עם רוח קלילה שמנשבת;
לילך שמחייכת מן העציץ המסוגר
וציבעה הסגלגל הפך אפרפר -
וגם ציבעוני שעומד גאה
כאילו מנסה להסתיר בגאוותו
את הכאב שבבדידות,
ואמרת לי בטלפון שהיום אתה לא עצוב
כי שמעת אותי ונשקת לי
ולא הבנת למה אני עצובה,
ולמרות שראיתי אותך קודם
הייתי חבוקה בזרועותיך
והרעפת עלי אהבה פעם,
רחוק היום שאחזור ואראה אותך,
רחוק כמו הנצח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.